לשכת בית המוקד
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
לשכת בית המוקד: לשכה בבית המוקד שבה היו יורדים לבית הטבילה.
'בית המוקד' היה בית גדול בצפון העזרה, ובו ארבע לשכות, וביניהן 'לשכת בית המוקד'. באשר לשם הלשכה, ראה ערך 'בית המוקד', שם מבואר, שהיתה בו מדורה שחיממה את המקום לצורכי הכהנים במשך היום ובזמן השינה. כן מובאת שם דעה שממדורה זו לקחו אש עבור המזבח[1]. כאמור, אחת הלשכות שהיו בו, היתה 'לשכת בית המוקד', ומלשכה זו היו יורדים הכהנים לבית הטבילה[2]. לאור האמור 'בית המוקד' נקרא 'בית המוקד הגדול', ואילו 'לשכת בית המוקד', נקראה 'בית מוקד קטן'[3].
מקום הטבילה והמדורה: ב'לשכת בית המוקד' היתה מדורת אש, ושם היו הכהנים מתחממים מצינת מי המקוה לאחר שטבלו[4]. ולפיכך אף היא נקראת – 'לשכת בית המוקד'. יש אומרים שב'לשכת בית המוקד' לא היתה מדורה, אלא היו שם דברים הנצרכים ל'בית המוקד', כגון, כלים להבערת המדורה ובגדי הכהנים שהיו ישנים בבית המוקד[5]. ויש אומרים שהמדורה ב'לשכת בית המוקד' היא זו שדאגו הכהנים שלא תכבה לעולם, וממנה היו נוטלים אש לצורך המזבח[6].
מקומה: לשכת בית המוקד היתה בצד צפוני מערבי של בית המוקד[7]. ויש סוברים שלשכת בית המוקד היתה בצד צפוני מזרחי[8].
קדושתה: לפי האמור במשנה, שתי הלשכות הצפוניות של בית המוקד היו 'חול', כלומר, שלא היו מקודשות בקדושת העזרה[9], ומכאן ש'לשכת בית המוקד' לא היתה מקודשת בקדושת העזרה[10].
לשכת בית המוקד
בציור נראית 'לשכת בית המוקד'. משמאל נראית ה'מסיבה' בה יורדים מ'בית המוקד' ל'לשכת בית המוקד'. מימין נראה המקוה בו טבלו הכהנים בטרם יתחילו את עבודת היום. במרכז נראית המדורה סביבה ישבו הכהנים להתחמם לאחר הטבילה במי המקוה הצוננים.
[1] עיין שם, שהרמב"ם חזר מפירוש זה.
[2] משנה תמיד א' א, ב, ג; משנה מידות א' ו, ט; רמב"ם ורע"ב שם. רמב"ם בית הבחירה ה, י.
[3] המפרש לתמיד ל, ב.
[4] רמב"ם ורע"ב תמיד ג, ג; ומידות א, ו. רש"י תמיד ל, ב. ריטב"א יומא טו, ב.
[5] ראב"ד תמיד ל, א.
[6] ר"ח יומא טז, א, מובא גם בתוס' שם טו, ב ד"ה ואחת לשכת בית המוקד. מאירי יומא טו, ב.
[7] מידות א, ו, וכפירוש הרמב"ם והרע"ב שם שזו לשכת בית המוקד. רמב"ם הל' בית הבחירה ה, י. בעניין מקומן של לשכות בית המוקד יש סתירה בין המשנה הנ"ל במידות א, ו לבין המשנה בתמיד ג, ג.
[8] רש"י יומא יז, ב ד"ה אי אמרת בשלמא. בעניין מקומן של לשכות בית המוקד יש סתירה בין המשנה במידות א, ו ובין המשנה בתמיד ג, ג. סתירה זו נידונה באריכות בגמרא יומא טו, ב – יז, ב, וראה "שערי היכל" ליומא מערכה כב.
[9] ראה משנה מידות א, ו: "שתים בקודש ושתים בחול", וראה פירוש הרא"ש שם שהדרומיות היו קודש, ומכאן שהצפוניות היו חול.
[10] ראה תפארת ישראל מידות א, ו אות נ'. אמנם בתוספתא (מהדורת ליברמן, מעשר שני פ"ב הט"ו) נאמר שלשכת בית המוקד חלקה היה קודש וחלקה היה חול, אך מהשוואה לאמור במשנה במידות שם נראה שהכוונה שם אינה ללשכת בית המוקד אלא לבית המוקד עצמו, ובאמת בתוספתא שלפנינו (בסוף ש"ס וילנא) הגרסה שם אינה "לשכת בית המוקד" אלא "בית המוקד".