לשכת בית האבן

לשכת בית האבן: לשכה מיוחדת בה היה שוהה הכהן השורף את הפרה אדומה לקראת שריפתה.

שבעה ימים לפני שריפת פרה אדומה*, הפרישו את הכהן השורף ללשכה מיוחדת הנקראת: 'לשכת בית האבן'[1]. בלשכה זו נזהרו מכל חשש טומאה, ולכן כל הכלים שהיו בה היו כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון: כלי אבנים, כלי גללים וכלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה לעולם[2]. מפני זה נקראה לשכה זו: 'לשכת בית האבן'. ויש אומרים שהיה שמה גם 'לשכת פרה'[3].

מקום הלשכה: מיקומה של הלשכה היה 'בצפון מזרח'[4], ונחלקו הראשונים בדבר; יש אומרים בצפון מזרח חומת העזרה[5], ויש אומרים בצפון מזרח הר הבית[6], ומפני ששריפת הפרה מחוץ לעזרה, לכן גם הלשכה היתה מחוץ לעזרה[7]. טעם הדבר שקבעו את הלשכה בצד הצפוני הוא מפני שפרה אדומה נקראת 'חטאת'[8], ומעשה חטאת - בצפון[9], לכן, לצורך היכר וסימן, וכדי להזכיר לכהן השורף שהיא כחטאת, לכך קבעו לשכה זו בצפון[10].

מזוזה: יש אומרים שלשכה זו חייבת במזוזה, אף שהשימוש שלה כבית דירה לכהן השורף היה אחת לשנים רבות[11], ויש אומרים שבשל כך אינה נחשבת כבית דירה ופטורה מן המזוזה[12].

מעולם המחשבה

לשכת בית האבן – מקום התבודדות הכהן השורף את הפרה

בטעם המצוה המוטלת על הכהן השורף את הפרה להתבודד ב'לשכת בית האבן' במשך שבעת ימים, הגמרא לומדת את העניין מן הפסוק האמור בימי המילואים: "כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות לכפר עליכם"[13], שם למדו חז"ל, שבשני מקרים הכהן צריך לפרוש ללשכה שבעה ימים, האחד – הכהן הגדול לקראת עבודת יום הכיפורים, והשני – הכהן הממונה לשרוף את הפרה. חז"ל למדו זאת ממשה רבינו, ש"עלה בענן, ונתכסה בענן, ונתקדש בענן - כדי לקבל תורה לישראל בקדושה"[14]. כמו כן נתכסה משה בענן ימים רבים בהר סיני לכפר על חטא העגל ולקבל את הלוחות. וכתבו האחרונים, שכך גם באשר לשריפת פרה אדומה, הבאה לכפר על חטא העגל ולטהר את כל ישראל מטומאתם, הדבר מחייב את הכהן השורף להתייחד עם מחשבותיו ולהתקדש, לפיכך, היה פורש שבעה ימים לבית האבן, כאשר ימים אלו היו עבורו ימי התעלות קדושה וטהרה.

לשכת בית האבן - המראה מבחוץ

הלשכה נראית בציור כשהיא בזוית הר הבית בצפון מזרח. בלשכה זו, שהכלים בה כולם טהורים, מתגורר הכהן השורף את הפרה - שבעה ימים בטרם תישרף.

---

[1] משנה פרה ג, א; יומא ב, א; רמב"ם הלכות פרה אדומה ב, א.

[2] יומא שם; רמב"ם שם. ראה רמב"ם הלכות כלים א, ו. הסיבה שנזהרו מחשש טומאה בפרה אדומה היא מפני שהקלו בה לשרוף אותה על ידי טבול יום להוציא מלבם של צדוקים, לכן החמירו בה בשאר דברים, וראה יומא שם רמב"ם שם.

[3] תוספות יומא ב,א ד"ה ומאי.

[4] יומא שם.

[5] רש"י יומא ב, א. ד"ה 'צפונה מזרחה' רמב"ם הלכות פרה אדומה ב, א.

[6] תוספות יומא ב, א. ד"ה ומאי; י, א. ד"ה חוץ מלשכת; מאירי יומא ב, א. וע"ע בירה.

[7] תוספות יומא ב, א. ד"ה ומאי.

[8] במדבר יט, ט. ראה רש"י יומא שם ד"ה כיון.

[9] ע"ע חטאת.

[10] יומא שם; רמב"ם שם הלכה ג.

[11] תוספות י, א ד"ה חוץ מלשכת בתירוץ הראשון.

[12] שם בתירוץ שני; מאירי יומא י, א.

[13] ויקרא ח, לד.

[14] מסכת יומא ד, א.