מוצא
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
מוצא: מקום סמוך לירושלים משם הובאו ערבות למקדש בחג הסוכות.
העיר מוצא, נזכרת במקרא בשם 'מוצה', ונמנית בספר יהושע כאחת מערי בנימין[1]. מקום העיר, בעמק פורה בנחל שורק ובו מעיינות - מערבית לירושלים. חז"ל מנו עיר זו כאחת מן הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון[2]. הדבר מעיד על חשיבותה ומעמדה המיוחד בעבר, מעמד הקשור גם במקדש.
מקור השם: בגמרא מבואר, שהשם 'מוצא' הוא על היותה של עיר זו מקום פטור ממיסים, כלומר, 'מוצא' – עיר שיצאה מכלל הערים בעניין החיוב לשלם מס. בירושלמי נאמר שמוצא היא 'קלוניא'[3], שם בלשון רומי המתאר מושבה, כששורש המילה – קלניא – פירושה ברומית - 'חופשי' ממיסים. יוסף בן מתתיהו מתאר בכתביו, שאספסינוס קיסר נתן מקום זה במתנה לחייליו ופטר אותם ממיסים[4], אולם נראה שהפטור ממיסים עיקרו במהלך ימי בית שני, ומלכי ישראל בירושלים, הם שפטרו את המקום ממס, זאת, כדי להקל על אנשי המקום, ולאפשר לתושביו לעסוק בגידול ערבות ולספקם למקדש בחג הסוכות[5].
מוצא – מקום גידול עצי ערבה מיוחדים: במשנה מתואר, שבחג הסוכות היו מביאים מורביות* של ערבה, לקיום מצות הערבה במקדש ממוצא[6]. נראה שהסיבה לכך היא, שבמקום זה, הנמצא בעמק 'למטה מירושלים'[7], יש בו מים רבים, נחלים ומעיינות[8]. ריבוי מים זה, מאפשר לחקלאים לגדל פירות וירקות הזקוקים למים, וכך גם לגדל עצי ערבה הגדלים על שפת נחלים ומעיינות, וכשם הערבה בתורה - 'ערבי נחל'. יתירה מזו, איזור זה התייחד בענפי ערבה ארוכים הצומחים בו, ולפיכך דוקא הוא נבחר לספק ערבות בסוכות למקדש. מתואר בגמרא, שלקיום מצות ערבה היו הכהנים זוקפים אותה בצד המזבח, באופן שקצה הערבה היה משתפל על גג המזבח. ערבות אלו היו גבוהות - בגובה אחת עשר אמה – וחכמים מצאו במוצא ערבות ארוכות לפאר בהן את מצות ערבה סביב המזבח[9].
מוצא למטה מירושלים
בציור נראית העיר מוצא בעמק, בנחל שורק במבואות ירושלים. האיזור שופע מעיינות ובו צומחים עצי ערבה משובחים לרוב, משום כך הביאו משם ערבות למקדש בחג הסוכות. בציור נראים אנשים הכורתים ענפי ערבה, כמו כן עגלות עמוסות בערבה העושות את דרכן למקדש.
[1] יהושע יח, כח.
[2] ירושלמי מגילה א, א. וראה פירוש הגר"א ליהושע יח, כח.
[3] ירושלמי סוכה ד, ג. הגרסה בבבלי היא 'קלניא'.
[4] תולדות מלחמת היהודים ברומאים חלק ז, 217. אמנם, בתיאור זה כותב יוספוס שהמקום נקרא 'אמאוס', מקום המזוהה בעמק אילון, מרחק כשלושים ק"מ מערבית לירושלים. אך, עיון בכתביו מלמד שיוספוס מתאר שני מקומות בארץ הנקראים 'אמאוס'. אחת הראיות לכך היא מקור זה, המדבר על מושבת החיילים הרומאים אמאוס, הנמצאת כשבעה ק"מ מערבית לירושלים, כלומר באיזור מוצא. יוספוס קורא למקום זה - במקום אחר - 'קולוניא אמוסא'.
[5] מחזור המקדש לסוכות לרב ישראל אריאל שליט"א, עמ' 44.
[6] משנה סוכה מה,א.
[7] שם.
[8] במקום מונים כעשר מעיינות, הנובעים בנחל שורק העובר ליד מוצא.
[9] סוכה מה, א.