לשכת נדבת הכלים
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
לשכת נדבת הכלים: לשכה שנועדה לאנשים המביאים כלים כתרומה למקדש.
המצוה שנאמרה בפרשת תרומה - "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" היא, למעשה, מצוה לדורות, לתרום ולהקדיש למקדש, וכבר נאמרו בתורה מצוות כמו, ערכין, חרם ועוד, שאדם נודר ומעביר רכוש וכספים למקדש. גם מצות מחצית השקל, שחייב כל יחיד מישראל לתרום למקדש מדי שנה בשנה, אף היא תרומה, שעיקרה לקרבנות, אך יש בה 'שיירי לשכה', כלומר עודפי מחצית השקל, ואלה ניתנים למקדש ולצרכיו השונים. התרומות הרבות שהגיעו למקדש היו תרומות של כסף וזהב, אך היו גם תרומות של חומרים וכלים שונים. לאיסוף הכלים והחומרים, לאיחסונם ולמיונם, נבנתה במקדש לשכה מיוחדת שנקראה 'לשכת הכלים' ויש מי שקורא לה לשכת 'נדבת הכלים'[1].
מיקום הלשכה: בדברי חז"ל לא מתואר מיקום הלשכה, ומכאן שגם קדושתה אינה ידועה, האם מקומה בעזרה ויש לה קדושת עזרה, או שהיא בקדושת הר הבית. מדברי חז"ל במשנה, המזכירים את שתי הלשכות יחד, נראה, שלשכה זו היתה סמוכה ללשכת חשאין*[2], אשר שימשה למתן תרומת כספים בסתר לעניים בני טובים הבאים למקדש[3]. לאור העובדה, שלשכות אלו שימשו את הציבור הרחב ולצרכי יום יום, נראה, שהלשכה היתה בהר הבית, לשם יכולים להכנס טמאי מת וטבולי יום ולהביא את תרומתם. מה עוד שללשכה הביאו גם כלים שונים, חומרים כבדים, כגון: מתכות, אבני שיש, אריגים, כלי עץ, כלי עבודה למלאכות השונות במקדש, ועוד, ממילא נראה שמקומה בהר הבית[4].
מיון הכלים לצורכי המקדש השונים: איש או אשה אשר תרמו כלים או חומרי בניין למקדש, היו מביאים את תרומתם ללשכת נדבת הכלים. במשנה מבואר, שאחת לשלושים יום, היו גזברי המקדש ממיינים את הכלים ואת החומרים השונים שנאספו בלשכה במהלך החודש. את הכלים והחומרים שניתן להשתמש בהם לבדק הבית השאירו בלשכה, לעומת זאת, כלים וחומרים שלא נמצא להם שימוש היו הגזברים מוכרים אותם, והכסף שנתקבל בתמורה היה מועבר לקופה של בדק הבית לשימוש לצרכי המקדש השונים[5]. יש מהראשונים שכתב, שהכלים היו ממויינים לשלשה, ויש כלים שנלקחו מ'לשכת נדבת הכלים' ישירות לקודשי המזבח[6]. להלכה לא נתקבלה דעה זו[7].

קניית עודפי כלים ב'לשכת נדבת הכלים'
בציור נראה אדם מישראל הבא ללשכת הכלים כדי לקנות עודפי כלים שניתנו כתרומה למקדש. לאחר בדיקת הכדים וחוזקם, ישלם הקונה לגזבר את הסכום שנקבע לכלי, ובכך עובר התשלום לצורכי בדק הבית.
[1] המשנה בשקלים (ה, ו) קוראת ללשכה זו לשכת הכלים, אך הראב"ד קורא לה לשכת נדבת הכלים, שם יותר מדויק שמאפשר להבדילה מלשכת כלים אחרת, ששמשה לאיחסון כלי השרת במקדש, ראה ערך 'לשכת הכלים'.
[2] שגם מיקומה אינו ידוע.
[3] משנה שקלים ה, ד.
[4] במכון המקדש בירושלים קיימת תוכנית אדריכלית, שהוכנה על ידי אדריכל הרב שמואל בלזם, שם תוכננו חלק מן הלשכות מתחת לפני הקרקע, וכגון לשכת הגזית. בשיטה זו, ניתן לקבוע את לשכת נדבת הכלים כשפתחה פתוח מהר הבית אל מחוץ למקדש, כדי להקל על הגישה ללשכה זו.
[5] משנה שם. רמב"ם הלכות ערכין ב, יב.
[6] ראב"ד הלכות שקלים ד, י.
[7] כס"מ שם.