לשכת חשאין

לשכת חשאין: לשכה שהיתה במקדש ובה היו נותנים צדקה בסתר לעניים בני טובים.

לשכת חשאין היא לשכה מיוחדת במקדש שנועדה לצורך גמילות חסדים[1], ויראי חטא היו נותנים לתוכה מעות בסתר, ועניים בני טובים היו מתפרנסים מתוכה בחשאי ובסתר[2]. הלשכה נקראה 'לשכת חשאין' משום שהנתינה ללשכה והלקיחה ממנה נעשו בחשאי ובסתר[3].

ניהול כספי הלשכה: בדברי חז"ל לא נזכר גזבר שהיה אחראי על ניהול כספי הלשכה, אך ברור, שכדי לשמור על חשאיות העברת התרומות לנזקקים, מתבקש שהלשכה תנוהל על ידי גזבר מתאים. תפקידו מבחינת החשאיות היה כפול, מחד גיסא לקבל את הכסף של מתן בסתר בחשאי, ומאידך להעביר אותו לידי עני, וכן יתום ואלמנה, וזאת, בדרך כבוד ובחשאי, הכל בהתאם לצרכיהם המיוחדים.

מתן בסתר – מעלה עליונה: נתינת צדקה בדרך זו, היא אחת המעלות העליונות בצדקה, וכתבו הראשונים: "הנותן צדקה לעניים, ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח - הרי זו מצוה לשמה, כגון 'לשכת חשאים' שהיתה במקדש, שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי"[4]. בזמן הבית, הנהיגו בערי ישראל, בדומה ללשכת חשאים שבמקדש, כך תיקנו לשכת חשאים בכל עיר ועיר[5]. מקומה של לשכה זו במקדש אינו ידוע, ונראה שנקבעה במקום שבו יכולים להכנס גם אנשים טמאים, לתת צדקה ולקבל צדקה[6].

'לשכת חשאין' לבני טובים במקדש

אחת מהלשכות במקדש שימשה לצורך גמילות חסדים לציבור באי המקדש. ללשכה זו הביאו תורמים את כספם בעילום שם. לאחר מכן היו הממונים על הלשכה, מחלקים את התרומות לעניים ולבני טובים, ואף להם ניתנה התרומה בסתר, כדי לא לביישם. בציור נראה אדם התורם את תרומתו בלשכה, באין רואים.

---

[1] עיין ערך 'חסד במקדש'.

[2] שקלים ה, ו. רמב"ם ערכין וחרמין ב, יב.

[3] רמב"ם ורע"ב שקלים שם.

[4] רמב"ם מתנות עניים י, ז - ח.

[5] תוספתא שקלים ב, טז.

[6] ראה ערך 'לשכת נדבת הכלים'.