לשכת הקרבן
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 4 דקות
לשכת הקרבן: לשכה הקרבן אחת הלשכות המקדש הנשמרת על ידי הלויים.
המשנה מציינת את 'לשכת הקרבן' כאחת הלשכות שבמקדש. לשכה זו נשמרת על ידי הלויים כחלק ממצות שמירת המקדש*. זו לשון המשנה: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש... והלויים בעשרים ואחד מקום... אחד [שומר] בלשכת הקרבן"[1].
פרשנים: 'לשכת הקרבן' היא 'לשכת הטלאים': לדעת כמה מן הפרשנים לשכה זו זהה ל'לשכת הטלאים'*, ו"באותה לשכה ניתנין קרבנות המבוקרים. והוא חוץ לעזרה, ושער היה לה [ושם שומר הלוי]"[2]. לדעת הפרשנים הללו, לשכה זו מקומה בתוך בית המוקד הגדול, בזוית מערבית דרומית[3]. ללשכה זו מצינו שם נוסף במשנה שם, המעיד, לכאורה, על תפקיד הלשכה, היינו: "לשכת טלאי קרבן"[4]. יש, אפוא, לברר, האם השם שנזכר בתחילת הפרק - 'לשכת הקרבן', זהה לשם - "לשכת טלאי קרבן" המובא בהמשך אותו פרק. מצינו לשכה שלישית בעלת שם דומה, הנקראת 'לשכת הטלאים', ומקומה בזוית אחרת בבית המוקד, וכלשון המשנה: "אמר להם [הממונה] צאו והביאו טלה מ'לשכת הטלאים' - והרי לשכת הטלאים היתה [בבית המוקד] במקצוע צפונית מערבית!"[5]. מדברי הפרשנים דלעיל עולה, שמדובר בלשכה אחת בעלת שלשה שמות[6]. כמו כן, לא נתברר לדעת הפרשנים דלעיל, על שום מה הוצב שומר ב'לשכת הטלאים', זאת, בנוסף לכהן השומר בבית המוקד, בו נמצאת 'לשכת הטלאים', ומדוע הוצב לוי כשומר בלשכה המיועדת לכהנים.
רמב"ם: 'לשכת הקרבן' – ו'לשכת הטלאים' שתי לשכות שונות: בדברי הרמב"ם מצינו, שהשינוי בשמות מוכיח, כי מדובר בשתי לשכות שונות, וכפי שכתב: "וארבע לשכות היו בו [בבית המוקד]... ומה היו משמשות? - מערבית דרומית - לשכת הטלאים"[7]. על תפקידה של 'לשכת הטלאים' כתב: "אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים שבמקדש, ויהיו מוכנים קודם יום הקרבה... ומבקרין אותם בשנית קודם שחיטה לאור האבוקות"[8]. מאידך כתב בעניין שמירת הלויים, "ועוד שומרים [הלויים] בלשכת הקרבן"[9], ולא כתב שהם שומרים ב'לשכת הטלאים'. נמצא, שמדובר בשתי לשכות שונות. כך גם מסתבר, כי הממונים על שמירת בית המוקד היו הכהנים, וכלשון המשנה: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים... ובבית המוקד"[10], ובהמשך נאמר: "והלויים בעשרים ואחד מקום... ואחד ב'לשכת הקרבן'". יש כאן, לכאורה, שמירה מיותרת, של שלשה שומרים: א. כהן השומר על 'לשכת הקרבן' שהיא 'לשכת הטלאים' בתוך בית המוקד. ב. לוי השומר על לשכת הקרבן שהיא 'לשכת הטלאים'. ג. לוי השומר על בית המוקד מבחוץ[11]. מאידך לשיטת הרמב"ם יש שני שומרים לבית המוקד: א. כהן אחד בתוך בית המוקד. ב. לוי אחד השומר בחול מחוץ לשער בית המוקד.
לשכת הקרבן – לשכת מחצית השקל לקניית קרבנות
בציור נראית 'לשכת הקרבן' ובה שלש קופות, כלומר, ארונות, ובכל קופה כזו תשע סאים של מחצית השקל. לדעת הרמב"ם קופות אלו הובאו ללשכה זו מ'לשכת השקלים', בה נאספו כלל מחציות השקל מכל ישראל. הכסף שבארונות הובא ל'לשכת הקרבן' להבטיח את השימוש המיוחד לקרבנות ולצרכים השוטפים של המקדש, זאת, למשך כל השנה כולה מניסן עד ניסן. הכהן הנראה בלשכה ממלא שקים של מחציות השקל מן ה'קופות הגדולות' וממלא בכל שק שלש סאים מתוך תשע. 'תרומה' זו מן הכסף מתקיימת, סמוך לפסח, סמוך לשבועות, וסמוך לסוכות לקניית קרבנות לתקופה שבין רגל לרגל. כסף זה מופקד אצל גזבר המקדש בשלש 'קופות קטנות', ועליו מוטלת האחריות לקניית הקרבנות ולתשלום עבור שאר צרכי המקדש.
שיטת הרמב"ם: 'לשכת הקרבן' – היא לשכת מחצית השקל לקרבנות: מדברי הרמב"ם עולה, ש'לשכת הקרבן' נועדה לשמירת מחצית השקל עבור קניית הקרבנות במהלך השנה. לשיטתו הועידו במקדש שתי לשכות לענין מחצית השקל; האחת - 'לשכת השקלים' - שהיתה לשכה מרכזית עבור כלל מחציות השקל שהגיעו מן הארץ והתפוצות למקדש. השנייה – 'לשכת הקרבן' המיועדת לשמירת כספי הקרבנות ולצורכי המקדש השוטפים. אלו דברי הרמב"ם על המשנה: "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג"[12], ומסביר הרמב"ם: "בפרוס הפסח היו מקבצין את הכל [ל'לשכת השקלים' הכללית]. והתקינו, שיפרישו ממנה בשלשה פרקים [בשנה] כדי לעשות פרסום לדבר... מקבצים [הכהנים] כל המעות שכבר נאספו מן השקלים ונותנין אותן בלשכה [לשכת השקלים]. ולוקחין מאותן המעות שבלשכה בשלש קופות גדולות המכילים חלק הגון מהמעות שנאספו... ונותנין שלש הקופות באחת הלשכות [כלומר, לשכה אחרת מ'לשכת השקלים', היא 'לשכת הקרבן'] תחת השגחה [כלומר, מעמידים שומר מן הלויים כמבואר במשנה]. ומפרישין מן המעות שבאלו השלש קופות בשלשה פרקים אלו... ומוציאין אותן [לקניית] קרבנות... ועל הפרשת המעות שבאלו השלש קופות שנאצר בהן [בלשכת הקרבן] אמר: 'בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה'", שהיא 'לשכת הקרבן'[13]. לשיטת הרמב"ם מובן, מדוע מעמידים לוי כשומר קבוע המופקד על 'לשכת הקרבן', שכן, במקום הופקד כסף של כלל ישראל בסכום גדול מאד[14], ושמירת המקום מתבקשת, ואינה צריכה אריכות דברים. לא כן באשר לשיטת הפרשנים, המפרשים, כי 'לשכת הקרבן' היא 'לשכת הטלאים', לא ברור מדוע יש להעמיד לוי כשומר במקום, בנוסף לכהן השומר בסמוך לו ב'בית המוקד'.
[1] מידות א, א.
[2] המפרש למסכת תמיד כו, ב.
[3] תפארת ישראל - יכין מסכת מידות א, א; ט.
[4] משנה מידות א, ו.
[5] משנה תמיד ג, ג.
[6] וכך כתב בהר המוריה בית הבחירה ח, ט.
[7] הלכות בית הבחירה ה, י.
[8] הלכות תמידין ומוספין א, ט.
[9] הלכות בית הבחירה ח, ט.
[10] ראה מידות א, א.
[11] מדות א, ט.
[12] שקלים ג, א.
[13] להשלמת מיקום לשכות השקלים והיעד המיוחד לכל לשכה, ראה ערך: שער הקרבן, מחצית השקל, תרומת הלשכה, שיירי הלשכה, לשכת השקלים, ועוד. וראה מאמר 'מחצית השקל' שנים עשר פרקים, מאת הרב ישראל אריאל, מכון המקדש.
[14] עיין ערך 'תרומת השלכה' שם מבואר, שבכסף זה שולם שכרם של כהנים, חכמים ועובדים לרוב, זאת, בנוסף להוצאות השוטפות במקדש. ועיין ערך 'לשכת השקלים'.