לשכת העץ

לשכת העץ: אחת מלשכות הבנויות בעזרה, והיא לשכת הכהן גדול.

לשכת כהן גדול[1], לשם הפרישו את הכהן הגדול שבעה ימים קודם יום הכיפורים, ובה התגורר וישן[2]. נראה שבלשכה זו למד הכהן הגדול את עבודת חפינת הקטורת לקראת יום הכיפורים. יש סוברים, שהלשכה בה התגורר היתה במקום אחר, שכן מדברי חז"ל במשנה עולה שהיתה לכהן גדול לשכה נוספת[3]. לשכה זו נקראת גם כן – 'לשכת פרהדרין', שעניין המושג - שר ומושל, שכן היו הכהנים מתחלפים מדי זמן בגלל התערבות המלכות ותשלום כסף עבור משרת כהן גדול.

מקור השם: כמה טעמים נאמרו באשר לשמה של הלשכה: יש אומרים שלשכה זו היתה בנויה מעץ[4], ויש אומרים שבניגוד ללשכת האבן* של מעשה פרה אדומה, שכל מעשיה בכלי אבן, לשכת העץ היתה מיוחדת ליום הכיפורים, שהלשכה כשרה גם אם יש בה כלי עץ[5]. יש אומרים שהלשכה היתה עשויה מאבן, אך נקראת לשכת העץ, מפני שהיתה מעוטרת בעץ, או מפני שלעיתים היו מניחים בה עצים[6]. עוד יש מי שכתב, שנקראה כן, כדי להזכיר לכהן הגדול את מעשיו, שאם נאים הם הוא ייתן פירות כעץ, ואם יקלקל מעשיו יירקב כעץ[7].

מיקומה בעזרה: קיימות שתי שיטות בדברי חז"ל, התלויות בגרסאות שונות, בדבר מיקומה של הלשכה. לפי שיטה אחת הלשכה היתה בדרום העזרה בסמוך ללשכת הגולה וללשכת הגזית[8]. לשיטה אחרת לשכת העץ היתה בצפון העזרה ושם גם היו לשכת הגולה ולשכת הגזית[9], וכן הובא להלכה[10].

מבנה הלשכה ותיאורה: לשכה זו עמדה בסמוך ללשכת-הגולה* וללשכת-הגזית*, וגג שלושתם היה שווה, והיא היתה "אחורי שניהם"[11]. בהסבר 'אחורי שניהם' נחלקו הפרשנים: יש אומרים שלשכת העץ היתה סמוכה לכותל הצפוני של עזרת ישראל, ומדרום לה היו לשכת הגולה ולשכת הגזית[12]. ויש אומרים שבצפון-מזרח עזרת ישראל עמדה לשכת הגזית ובקיר המערבי שלה בעזרת כהנים עמדו שתי הלשכות: לשכת העץ מצפון ולשכת הגולה מדרום[13].

קדושתה: יש אומרים שהיתה בנויה בקודש, וקדושתה כקדושת העזרה, מפני שהפרישה קודם יום הכיפורים צריכה להיות למקום קדוש, ואף על פי כן היה רשאי הכהן הגדול לישון שם ולשבת באותם ימים, שבמקום הצורך מותר[14]. ויש אומרים, שהיתה בנויה בקודש ופתוחה לחול, ולכן דינה כחול[15]. ויש אומרים, שהיתה בנויה בחול ופתוחה לקודש, ודינה כקודש לעניין אכילת קדשים, אך מותר לישון ולשבת בה[16].

מזוזה בלשכת פרהדרין: לשכת העץ היתה לשכה יחידה במקדש בה היתה מזוזה, וכתבו הראשונים: "אין הבית חייב במזוזה אלא אם כן היתה בו דירה של חול... [ומה שאמרו חכמים]: 'בשלשה מקומות הכהנים שומרין את המקדש' - כולן היו פטורות מן המזוזה - חוץ מלשכת פרהדרין, שהיתה בו דירת חול לכהן גדול בשבעת ימי פרישה. וכן שער ניקנור, מפני שהוא חוץ ללשכת פרהדרין... הואיל ועשויה לדירה שבעה ימים בשנה - חייבת במזוזה בזמן דירתו"[17].

לשכת העץ – לשכת כהן גדול

בציור נראית 'לשכת העץ' היא 'לשכת כהן גדול' בעזרה, ונקראת גם 'לשכת פרהדרין'. לשכה זו היתה בצפון העזרה והיתה פתוחה למקום המזבח. קירות הלשכה היו מעוטרים בעץ ודלתותיה היו עשויות עץ, ומכאן שמה - 'לשכת העץ'. לשכה זו שימשה את הכהן הגדול במהלך ימות השנה, ובעיקר בשבעת הימים לפני יום הכיפורים כשפרש מביתו ללשכה. מסיבה זו נקבעה מזוזה בפתח הלשכה (ראה את הפתח משמאל) זאת, כשהפתחים בהר הבית פטורים מן המזוזה. במהלך ימים אלה למד הכהן הגדול את חפינת הקטורת מפי הסנהדרין ואחיו הכהנים.

---

[1] יומא יט, א. רמב"ם בית הבחירה ה, יז. אך על פי הנוסח שבמידות שלפנינו, אפשר שבשימושו של הכהן הגדול היתה רק הלשכה הזאת. ראה שערי היכל יומא מערכה ל. וראה להלן.

[2] ספקו של ר' פפא ביומא יט, א. וברש"י שם. כצד זה הכריע הרמב"ם בהלכות עבודת יום הכיפורים א, ג. ע"ע עבודת יום הכיפורים וראה שערי היכל יומא מערכה א.

[3] ספקו של ר' פפא ביומא יט, א. וכצד זה כתבו הר"י מלוניל יומא ל, א, וכן דעת הגר"א. וראה סמ"ג (עשה קסג) שכתב: "ואותה לשכת העץ היא הנקראת במסכת יומא בפרק קמא לשכת פרהדרין, או שמא היתה לשכת בית אבטינס ולשכת פרהדרין הייתה בדרום כי בזה מסופק התלמוד ביומא.

[4] ראב"ד הלכות בית הבחירה א, ט. ועיין תוספות יום טוב מידות ה, ד. שתמה על הראב"ד כיצד יתכן עץ בעזרה.

[5] תוספות יום טוב מידות ה, ד.

[6] כסף משנה הלכות בית הבחירה שם.

[7] תפארת ישראל מידות ה, ד. אות כו.

[8] משנה במידות ה, ד. כפי המופיע לפנינו. על פי שיטה זו שלשכת העץ הייתה בדרום, אין סתירה בין המשנה במידות לבין הברייתא שגרמו לספקו של ר' פפא. ולפי זה אפשר שישנה רק לשכה אחת לכהן הגדול, בה גם ישן וגם למד סדר חפינה. וראה שערי היכל יומא מערכה ל. וכדעה זו צייר ר' יהונתן בציורים בסוף מסכת מידות.

[9] נוסח המשנה שבפרוש המשנה לרמב"ם; יומא יט, א.

[10] רמב"ם בית הבחירה ה, יז.

[11] משנה מידות ה, ד.

[12] רמב"ם בית הבחירה ה, יז. ועיין בציור שם מהדורת פרנקל ובפירוש המשניות למידות ה, ב. מהדורת קאפח.

[13] ר"מ ראזיס מידות ה, ד; בדעת הרמב"ם. שלטי גיבורים פרק כה. תוספות יום טוב על מידות ה, ד. תפארת ישראל בתרשים אות כח, ובמידות אות כו. וראה ברבנו יונתן בעל הציורים בסוף מסכת מידות, שגם סבר כך, אלא שלדעתו לשכה זו היתה בדרום העזרה, אלא שמיקם את הלשכות במערב העזרה מול ההיכל.

[14] ראב"ד בפירושו למסכת תמיד (ל, א בנדפס). וראה עזרת כהנים מידות ה, ד.

[15] תוספות יומא ב, א ד"ה ומאי; ח, ב ד"ה דאי. וראה גם רש"י יומא ו, א ד"ה מביתו.

[16] תירוץ שני בתוספות ח, ב שם. וראה גם ר"י קורקוס בית הבחירה א, ט.

[17] מאירי יומא י, א.