מחילות

מחילות: חללים תת קרקעיים ותעלות שהיו מתחת להר הבית.

בתחומי הר הבית נחצבו חללים רבים במעבה האדמה מתחת להיכל ולעזרות. זאת לצורך אוצרות המקדש, כגון, לעצים לקרבן, לכלים לעבודת הכהנים ועוד. כן נבנו מקוואות, נחפרו תעלות ניקוז רבות, ואף מנהרות של ממש לכניסה ושל הכהנים מירושלים למקדש וליציאתם החוצה. לחללים אלה היה מעמד הלכתי מיוחד, ככלל אמרו חכמים: "מחילות לא נתקדשו"[1].

המחילות שהיו במקדש: מחילות אחדות נזכרות בדברי חז"ל בתחומי הר הבית. וכגון ה'מסיבה', שמתחת לבית המוקד*. ומתואר במשנה, שאם אירע קרי לאחד הכהנים בבית המקדש, היה יורד במחילה זו לבית הטבילה וטובל[2]. 'מסיבה' אחרת נזכרת במשנה, שכהן בעל קרי היה יוצא באמצעותה מן המקדש, מחילה זו היתה עוברת מתחת ל'חיל'* ומשם יוצא הכהן אל ירושלים דרך שער טדי[3]. מתחת להיכל היו מחילות, שכשנבנה בית המקדש הראשון - גנזו בהן את מה שנשתייר מאהל מועד: האהל עצמו, וכן קרסיו, קרשיו, בריחיו, עמודיו ואדניו[4]. המזבח שבעזרה - אין בונים אותו על גבי מחילות, שנאמר "מזבח אדמה תעשה לי" - שיהא מחובר באדמה[5].

קדושת המחילות: קדושת המחילות תלויה בקדושת המקום שהמחילה יוצאת ממנו. לפיכך המחילות הפתוחות להר הבית - קדושתן כקדושת הר הבית, ולכן אין אוכלים שם קדשי קדשים*, ואין שוחטים שם קדשים קלים*. כמו כן טמא* שנכנס למחילה זו, למרות שנכנס לתחומי המקדש - פטור, ואפילו אם המחילה נמצאת מתחת לשטח העזרה. לא כן מחילה הפתוחה לעזרה, הרי קדושתה כקדושת העזרה. לאור האמור, במחילה הפתוחה לעזרה ניתן לאכול שם קרבן שהוא קדשי קדשים, כמו כן, שוחטים שם קדשים קלים, וטמא הנכנס לשם חייב[6].

מחילה עתיקה מתחת להר הבית

בציור מתואר שריד שנותר מתקופת הבית השני. מחילה זו שימשה כמנהרה המהווה כניסה ויציאה מירושלים לרחבת הר הבית.

---

[1] תמיד כז, ב; ועוד. רמב"ם בית הבחירה ו, ט.

[2] משנה תמיד א, א. משנה מידות א, ט.

[3] מידות א, ט.

[4] סוטה ט, א. ועיין ערך 'גניזה במקדש'.

[5] זבחים נח, א; שם סא, ב - סב, א; רמב"ם בית הבחירה א, יג.

[6] תוספתא כלים ב"ק א, ט. פסחים פו, א. רמב"ם בית הבחירה ו, ט.