מנה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
מנה: מדת משקל שבה מודדים את סממני הקטורת.
'מנה' הוא מאה דינרי כסף, ומנה בתורת מדת משקל הוא משקל של מאה דינרי כסף. חכמים שיערו את משקל סממני הקטורת במנה של מאה דינרים[1].
משקל סממני הקטורת: חכמים שיערו את אחד עשר סממני הקטורת הדרושים לשנה שלימה – שהיא שנת שמש - במנים. וזה שיעורם: צרי*, ציפורן*, חלבנה* ולבונה* - כל סממן במשקל שבעים מנה. מור*, קציעה*, שיבולת נרד* וכרכום* - שישה עשר מנה כל אחד. קושט* - שנים עשר מנה, קילופה* - שלושה מנים, קינמון* - תשעה מנים. סך הכל שיעור הקטורת לשנה שלימה: שלוש מאות שישים ושמונה מנים, מהם שלוש מאות שישים וחמישה מנים - כמניין ימות החמה. שכן, היו מקטירים בכל יום – מנה של קטורת, חציו בבוקר וחציו בין הערביים. באשר לשלושה המנים הנותרים – אלו שימשו להקטרה הנוספת ביום הכיפורים בקדש הקדשים[2].
דינר רומי
מטבע דינר מן התקופה הרומית במשקל 4.25 גרם בקוטר 2 ס"מ.
חישוב משקל המנה במידות זמננו: יש שתי שיטות עיקריות בעניין מידות המשקל: שיטת הגאונים והרמב"ם, ולעומתה שיטת רש"י וקדמוני אשכנז. לפי הרמב"ם והגאונים, משקל השקל במידות ימינו, הוא 17 גרם, ודינר - רבע שקל - הוא 4.25 גרם. לפי זה מנה משקלו - 425 גרם. ממילא משקל הקטורת לשנה שלמה הוא 156.4 ק"ג[3]. לשיטה זו יש נוהגים לחשב את המשקלים לא בגרמים, אלא על פי משקל שעורה, בהתאם לכך כל דינר יש בו שש מעין, והמעה היא משקל שש עשרה שעורות[4]. לפי זה משקל מנה הוא - 9600 שעורות. לעומת הגאונים והרמב"ם שיטת רש"י וקדמוני אשכנז היא, ששקל משקלו 14.16 גרם, ודינר הוא 3.54 גרם. לפי זה מנה הוא 354 גרם, נמצא, שמשקל הקטורת לשנה שלימה הוא 130.272 ק"ג[5]. הרמב"ן הביא ראיה לשיטת רש"י מן המציאות, שכן ראה בעיניו שקלים עתיקים שנמצאו בארץ ישראל[6]. להלכה פסק בעל השולחן ערוך כשיטת הרמב"ם[7].
מנה של קודש: נאמר בגמרא, ש"מנה של קודש כפול היה"[8], והיה בו מאתיים דינרים. יש סוברים שמנה של הקטורת הוא מנה של קודש[9], ולשיטה זו יש להכפיל את המשקלים הנזכרים לעיל.
מנה תלמודי
בתמונה נראית קבוצת מטבעות של דינרים שונים מן התקופה הרומית.
מאה דינרים כדוגמתם - הם ה'מנה' שבתלמוד.
[1] רמב"ם כלי המקדש ב, ג.
[2] בבלי כריתות ו, א. רמב"ם שם.
[3] "מדות ושיעורי תורה" מאת הרב חיים בניש (בני ברק תשמ"ז), פרק כ"ב סעיף ג.
[4] רמב"ם עירובין א, יב. וראה פה"מ בכורות ח, ז ועדיות ד, ז.
[5] מדות ושיעורי תורה שם סעיף ד.
[6] במכתבו שנדפס בסוף פירושו לתורה.
[7] חושן משפט פח, א.
[8] בכורות ה, א.
[9] מחזור ויטרי סי' עז, כל בו סי' לח.