מנחת מחבת
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
מנחת מחבת: מנחת נדבה* הנעשית במחבת.
נאמר בתורה: "ואם מנחה על המחבת קרבנך, סולת בלולה בשמן - מצה תהיה. פתות אותה פיתים, ויצקת עליה שמן - מנחה היא"[1]. מנחה זו שבפסוק, היא מנחת נדבה, ורשות ביד כל אדם להתנדב מנחה זו למקדש. עם זאת, גם מנחת חביתין* ומנחת-חינוך*, שהם קרבנות חובה, היו מנחות המובאות על מחבת, כדין מנחה זו.
המחבת והמרחשת: חז"ל מבדילים בין המנחה* הנעשית במחבת, לבין המנחה הנעשית במרחשת[2] הנזכרת בתורה בפסוק הבא. יש אומרים, שלמרחשת יש כיסוי ולמחבת אין כיסוי[3]; ויש אומרים, שהמרחשת היא מחבת עמוקה ומעשיה רוחשים, ואילו מחבת 'צפה', כלומר, שטוחה, ומעשיה קשים[4]. כך ניתן לדקדק מן ההבדל הלשוני, בין האמור במנחת המרחשת - "וכל נעשה במרחשת"[5], כלומר, הכל נעשה בתוכה, ואילו במחבת נאמר "על מחבת"[6], כלומר, האפייה נעשית על גבה[7]. כדעה זו נוקטים הראשונים להלכה[8]. יש מבארים, שלמחבת לא היה בית קיבול כלל, ועל כן היו נותנים בו בצק קשה, שישאר על גבי המחבת[9], ויש המבארים, שמאחר שהמחבת לא היתה עמוקה, האש היתה שורפת את השמן, וכך היה הבצק מתקשה[10]. באשר להכנת המנחה, הקרבתה ואכילתה, ראה ערך מנחה*.
כלי אפייה ממתכת - למנחת מחבת ומרחשת
בתמונה נראים כלים לאפיית מנחת מחבת ומרחשת. מימין נראית מחבת שטוחה עליה ניתן שמן מועט, ולכן 'מעשיה קשין' והיא יבשה. משמאל נראית המרחשת, שהיא כלי עמוק, והשמן מתרכז בתחתית ולכן 'מעשיה רוחשים' בשמן.
מן המדרש
מנחה בלולה בשמן – רמז למעשים טובים
"שתי מנחות הן: 'מנחה על המחבת', ו'מנחת מרחשת', ובשתיהן הוא אומר: "והבאת את המנחה". מה בין מחבת למרחשת? - זו [המרחשת] תיבלל בשמן [הרבה] וזו [מנחת מחבת] תיעשה בשמן [מועט] כל צורכה. אמרו חכמים במשנה: 'מרחשת עמוקה - מעשיה רוחשין, מחבת צפה - מעשיה קשין'. כדי שלא יאמר אדם: אלך ואעשה דברים מכוערים ודברים שאינן ראויין [בסתר], ואביא מנחה על מחבת [כשהיא גלויה ושטוחה] ואהיה אהוב לפני המקום. אמר לו הקדוש ברוך הוא [הצופה נסתרות]: בני, מפני מה לא בללת מעשיך בדברי תורה? - שאין שמן - אלא תורה, ואין שמן - אלא מעשים טובים". (ויקרא רבה פרשה ג).
[1] ויקרא ב, ה - ו.
[2] ראה ערך מנחת מרחשת.
[3] דעת רבי יוסי הגלילי במשנה מנחות סג, א.
[4] דעת רבי חנינא בן גמליאל שם.
[5] ויקרא ז, ט.
[6] ויקרא שם.
[7] גמרא שם.
[8] רש"י ויקרא ב, ה; רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ז; סמ"ג עשין קפו.
[9] רמב"ם שם, וכן משמע מרבינו גרשום במנחות שם.
[10] רש"י וסמ"ג שם.