מנחת חינוך

מנחת חינוך: מנחה שמביא הכהן בטרם יכנס לעבודתו בפעם הראשונה, ובמנחה זו הוא מתחנך לעבודה.

נאמר בתורה: "זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו"[1]. חכמינו ז"ל לומדים מכאן, שיש קרבן שמקריב הכהן הגדול עם תחילת עבודתו במקדש, היינו, מנחת חביתין*. כך גם בניו אחריו מביאים קרבן מנחה שמקריב כהן הדיוט[2], וכל כהן בטרם יכנס לעבודתו ככהן במקדש לראשונה - מקריב מנחה זו[3]. כהן הדיוט שנתמנה להיות כהן גדול, אף הוא מביא מנחה זו בטרם יתחיל בעבודתו במעמדו החדש[4].

דיני המנחה: מנחה זו שווה בדיניה למנחת החביתין של הכהן הגדול, אלא שבניגוד למנחת החביתין אשר נחצית לשני חלקים, מנחה זו מוקרבת כשהיא שלימה[5].

בדיעבד: הדעה המקובלת להלכה היא, שכהן שלא הקריב מנחת חביתין ועבד - עבודתו כשרה[6]. ויש סוברים, שעבודתו פסולה[7].

'מנחת חינוך' לכהן - עם תחילת עבודתו במקדש

בציור נראה כהן הנכנס לעבודתו לראשונה ככהן במקדש. כהן זה מביא 'מנחת חינוך' עשויה סולת, ואפויה, ונחלקת לשתים עשרה חלות. הכהן מביא את המנחה ובה שמן ולבונה לאש המערכה בראש המזבח. עיין ערך מנחת חביתין.

---

[1] ויקרא ו, יג.

[2] מנחות נא, ב.

[3] רש"י ויקרא שם; רמב"ם כלי המקדש ה, טז.

[4] מנחות עח, א; רמב"ם שם ה, יז.

[5] רמב"ם מעשה הקרבנות י, ד.

[6] תוספתא חגיגה ב,ט, סנהדרין ז, א; ירושלמי שקלים ז, ג; רמב"ם כלי המקדש ה, טז; יראים סימן תמז; סמ"ג עשין קפו.

[7] תורת כהנים שם; פסיקתא זוטרתא ויקרא שם; גרסת הגר"א בירושלמי שם.