מסיבה שבהיכל

מסיבה שבהיכל: גרם מדרגות שהוביל לגגות התאים.

ההיכל במקדש היה מוקף תאים תאים סביב. כדי להגיע לגג התאים היתה בקיר ההיכל 'מסיבה', שבאמצעותה ניתן היה לעלות אל גג התאים[1] - כפי שיבואר להלן.

מהי מסיבה? במשנה במידות נאמר[2]: "ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולים לגגות התאים". המושג 'מסיבה' מפורש בראשונים, ומקורו בתרגום יונתן, המתרגם, 'בלולים יעלו' – 'מסיבתא': "והוא בנין עמוד אבנים עשוי מעלות מעלות, וההולך בהן דומה כמקיף סביבות עמוד ועולין בו כמה וכמה אמות גבוה"[3]. דעה זו מובאת בפרשנים המפרשים, שמדובר במדרגות לולייניות, העולות בסיבוב[4]. ויש מי שפירש, שהיא כמין מחילה ומערה[5], ואחרים פירשו, שמדובר בכבש משופע בלא מדרגות העולה כלפי מעלה[6]. לפי התיאור של המשנה שלפנינו עולה, ש'מסיבה' זו הנזכרת במשנה, אינה לוליינית, אלא גרם מדרגות ישר, או כבש ישר ההולך בקו ישר ממזרח למערב.

רוחב המסיבה: נאמר במשנה: "כותל המסיבה חמש והמסיבה שלש", כלומר, רוחב המסיבה מצפון לדרום הוא שלוש אמות, והכותל שהמסיבה צמודה אליו רחב חמש אמות[7]. רוחב זה מאפשר מעבר נוח לכהן העולה דרך המסיבה לגג התאים.

ה'מסיבה' בצפון ההיכל

בציור נראה התא הצפוני להיכל, מקום זה נקרא 'מסיבה', שכן, עולים ממנה לגגות התאים, ונראית כמין פרוזדור ובסופו מדרגות העולות אל הגג (פירושים שונים נאמרו בענין זה ראה מידות ד, ג. הציור לפי שיטת הרמב"ם, בית הבחירה ד, יב).

העלייה לגג התאים: במשנה מובא, שהפתח דרכו היו נכנסים לעליה היה בצד דרום, ולכן הכהן העולה למעלה היה מקיף בהילוכו על גגות התאים את כל רוחות ההיכל: "היה עולה במסיבה ופניו למערב, מגיע למערב והופך פניו לדרום, הולך על פני כל המערב עד שמגיע לדרום. הגיע לדרום הופך פניו למזרח, היה מהלך בדרום עד שהגיע לפיתחה של עליה, שכן פתוח לדרום"[8]. הדבר מעורר שאלה: מדוע לא בנו מסיבה העולה ישירות לפתח העלייה, בלי שיהיה צורך להקיף את כל צדדי ההיכל? ונראה, שהסיבה לכך היא ההדרכה ההלכתית המקובלת במקדש: "כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין"[9]. כדרך שהכהן העולה על המזבח, עולה ממזרח ומקיף בהילוכו את כל המזבח, כך גם הכהן העולה לגג התאים, מתחיל את עלייתו בפינה הצפונית מזרחית, ובדרכו לפתח העלייה מקיף הכהן את ההיכל דרך ימין.

מעולם ההלכה

ה'מסיבות' השונות במקדש: האם הדבר מעכב מבחינת ההלכה?

שאלה: במקדש היו 'מסיבות' אחדות, ראה ערך 'מסיבה', ושאלה היא, באשר ל'מסיבה' זו ואחרות הנזכרות בתכנית המקדש במסכת מידות, האם הן חיוב מבחינת ההלכה, או שניתן להשתמש באמצעים אחרים כבזמננו, שכן, כיום יש שימוש נרחב במעליות מסוגים שונים, להעלאת בני אדם ומשאות, האם ניתן יהיה להשתמש באמצעים אלה בעתיד כתחליף למסיבות הנהוגות בעבר?

תשובה: במקדש יש דברים עיקריים המחייבים מבחינת תכנית המקדש, ויש תוספות, שהן חלק מ'מעטפת' המקדש. בעניין זה מצינו דברים מפורשים בתורה, שהרשות נתונה לישראל לחדש דברים. ומתואר בתורה, שכאשר הביאו הנשיאים למשה קערות כסף וזהב, וכן 'עגלות צב', נאמר למשה: "קח מאתם!" ומשה קיבל את מתנתם. ומבואר בשיר השירים רבה ו, ב: "אותה שעה נתיירא משה; אמר בלבו: תאמר רוח הקדש נסתלקה ממני ושרתה על הנשיאים?!... אמר לו הקדוש ברוך הוא... 'קח מאיתם והיו'... 'מאיתם היו' הדברים [ויפה עשו!]. ומי נתן להם את העצה?... שבטו של יששכר. אמר להם: המשכן הזה שאתם עושים פורח הוא באויר?! עשו לו עגלות - כדי שיהא נטען בהם!" כלומר, הקב"ה השאיר לישראל מקום להתגדר בו, בדברים שאינם עיקר במקדש. ומכאן פתח רחב לשיפורים במקדש והצבת מעליות משוכללות ומהירות במקום 'מסיבות' עם מדרגות רבות. שכן, כך מצינו בעת בניין המשכן במדבר, וכך בימי בית ראשון ושני, וממילא נכונים הדברים אף בימי בית שלישי.

פתח העליה מדרום ההיכל

בציור נראה פתח העליה מדרום להיכל, ושני כלונסאות של ארז כמין סולם בו עולים מגגות התאים לעליה (ראה מידות ד, ג. הציור על פי הרמב"ם בית הבחירה ד, יג).

---

[1] משנה מידות ד,ה; רמב"ם בית הבחירה ד, יב.

[2] שם.

[3] רש"י מלכים א' ו, ח.

[4] תוס' יו"ט שם, כשהוא דוחה את פירושו של רע"ב ומאריך להוכיח שהמדובר הוא על מעלות, מדרגות העולות בסיבוב, ושזו גם דעת הכס"מ, הרד"ק ורש"י ביומא, עיין שם.

[5] רע"ב שם.

[6] תפארת ישראל שם אות לח.

[7] משנה מידות ד, ז.

[8] משנה מידות ד, ה. רמב"ם בית הבחירה ד, יב.

[9] זבחים סב, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ז, יא.