מסגרת השלחן

מסגרת השלחן: מסגרת עץ וזהב המקיפה את שלחן לחם הפנים* מארבעת צדדיו.

נאמר בתורה בעניין השולחן: "ועשית שלחן עצי שטים... וציפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב. ועשית לו מסגרת טופח סביב, ועשית זר זהב למסגרתו סביב"[1]. המסגרת, מקומה ומטרתה נידונים בפרשנים, וכן זר הזהב שעליה.

מקום המסגרת ומטרתה: תפקיד המסגרת בשלחן תלוי במקומה, ונחלקו תנאים בשאלה - היכן בדיוק מקומה של המסגרת בשולחן? - יש אומרים, שהמסגרת מקומה למעלה, בולטת מעל דף השולחן, והיתה כמין בית קיבול לחלות הלחם שהיו מונחות על דף השולחן[2], לשיטה זו המסגרת עניינה קישוט לשולחן[3]. ויש אומרים שהמסגרת מקומה למטה מדף השולחן, סביב ארבעת הרגליים, ודף השולחן היה מונח עליה[4]. לשיטה זו, המסגרת נועדה לחיזוק החיבור של רגלי השלחן, ויציבותו במסעות ובהצבתו במשכן, וכך גם משמעות המלה 'מסגרת', שעניינה, דבר הסוגר על השלחן ומחזק אותו. גובה המסגרת היה טפח[5], ונחלקו הפרשנים בשאלה, אם המסגרת היתה עשויה מזהב או מעץ מצופה זהב[6].

מסגרת השלחן

בתמונה נראה שולחן ובחלקו העליון שלושה חלקים: א. העליון הוא הזר הקבוע בשפת השולחן. ב. מתחת לזר נראה עיטור, המכסה את דף השלחן מסביב. ג. מתחת לדף השולחן נראית 'מסגרת השלחן' ברוחב טפח, המקיפה את השלחן מארבעת צדדיו (ראה גם ערך 'זר').

המסגרת וזר הזהב: הכל מודים שלמסגרת היה זר זהב מעליה, כקישוט, ככתוב: "ועשית זר זהב למסגרתו סביב"[7], אלא שלפי השיטה שהמסגרת היתה בולטת מדף השולחן ולמעלה, היה לשולחן זר זהב אחד, ואילו לפי השיטה שהמסגרת היתה נמוכה מדף השולחן היו לשולחן שני זרי זהב[8].

מדברי חז"ל

אין כתר כהונה ומלכות נאה - אלא אם נוסף עליו כתר תורה

אמרו חז"ל ביומא עב, ב: "שלשה זרים הן; של מזבח ושל ארון ושל שלחן. של מזבח - זכה אהרן ונטלו, של שלחן - זכה דוד ונטלו, של ארון - עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח - יבוא ויקח... שנאמר: 'בי מלכים ימלוכו". דרשת חז"ל בפסוק זה עניינה, שאין הכהן והמלך ראויים לכתרי כהונה ומלכות כשלעצמן - אלא אם זכו גם לכתר תורה, כמובא בספרי (במדבר יח, כ): "כתר תורה [יש בו] תוכחה לכל באי העולם, שכל מי שזוכה בו - מעלה אני עליו כאילו שלושתם מונחים וזכה בכולם... הוי אומר: כל עצמן של שני כתרים הללו [כהונה ומלכות] אין באים אלא מכוחה של תורה, וכן הוא אומר: 'בי מלכים ימלוכו'".

---

[1] שמות כה, כג.

[2] רבי יוסי במנחות צו, ב.

[3] רש"י סוכה ה, א ד"ה מסגרת נמי הכשר.

[4] חכמים במנחות שם. לדעת רש"י בסוכה שם (ד"ה למטה היתה) ותוספות שם (ד"ה מסגרתו) דף השולחן היה מונח על המסגרת, אך מכל מקום המסגרת לא היתה מחוברת לשולחן אלא לרגלי השולחן, ודף השולחן היה חלק משני צדדים (רש"י במנחות צו, ב; ד"ה טבלא המתהפכת ותוספות שם ד"ה לדברי). ולדעת רבנו תם (מובא בתוס' בסוכה שם ובמנחות שם) המסגרת היתה מחוברת לדף השולחן מלמטה, כך שאם היו הופכים את השולחן היה לו בית קיבול.

[5] שמות כה, כה. לשון "טופח" שבפסוק הוא כמו "טפח", כמו שמוכח בסוכה ה, א.

[6] מנחת חינוך מצוה צז. וראה בפירוש הדר זקנים (מבעלי התוספות) על התורה, שמות שם, שהביאו את שתי האפשרויות. ורבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה שם מפרש שהמסגרת היתה עצי שיטים מצופים זהב, אך נראה שפירוש זה מבוסס על ההבנה שזר הזהב של המסגרת היה ציפוי למסגרת, בעוד שמהגמרא (סוכה ה, א) נראה שזר הזהב היה דבר נפרד שהיה מעל המסגרת.

[7] שמות כה, כה, וראה רש"י סוכה ה, א שהזר שימש כקישוט.

[8] עיין ערך 'זר'.