מנחת סולת
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
מנחת סולת: מנחה* של יחיד הבאה בנדר* או נדבה* מסולת.
נאמר בתורה: "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' סולת יהיה קרבנו"[1]. המנחה נקראת בשם זה, משום שבניגוד לשאר המנחות אשר נקמצות לאחר אפייתן, מנחה זו נקמצת בעודה סולת[2].
מיוחדת שבמנחות: מנחת הסולת נקראת המנחה המיוחדת שבמנחות, שהיא המנחה הראשונה שבה פתח הכתוב, והיא המנחה היחידה הנקראת באופן סתמי 'מנחה' בלי שם לוואי[3]. לגבי הנודר מנחה סתם, ראה ערך מנחת נדבה*. באשר לעשייה והקרבה ואכילתה, ראה ערך מנחה*.
מן המדרש
קומץ ממנחת עני – חביב לפני הקב"ה
"'לא הוגעתיך בלבונה': לא אמרתי לכם שתהיו מביאים קנטירים של לבונה [כמות גדולה של לבונה למנחת סולת] - אלא קומץ. כמה שנאמר: 'וקמץ מלוא קומצו'". "אמר הקדוש ברוך הוא: חביב עלי מלוא קומצו של עני [המביא] מנחת נדבה, ממלוא חפניים של כהן גדול [המקטיר] קטורת הסמים. למה? - שזו [הקטורת] באה לכפרה [על חטאי ישראל], וזו [מנחת עני] אינה באה לכפרה [אלא לנדבה] ככתוב: 'ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה''. תנחומא ויקרא ה. קהלת רבה ד.
קומץ סולת ולבונה
בציור נראה כלי כסף ובתוכו קומץ סולת טבול בשמן ועליו לבונה. קומץ זה מובא על ידי הכהן אל ראש המזבח ושם נותנו אל אש המערכה.
[1] ויקרא ב, א.
[2] רש"י שם.
[3] מנחות קד, ב – קה, א.