נדר

נדר: התחייבות של אדם, ובכללה התחייבות לנתינת דבר המיועד לבית המקדש.

ישנם שני סוגי נדרים המיועדים למקדש: א. דברים הראויים להינתן על גבי המזבח כמו בהמות, אשר מובאים כקרבנות[1]; וכלשון הפסוק "ואם נדר או נדבה זבח קרבנו..."[2]. ב. דברים שאינם ראויים למזבח, אשר מובאים לבדק-הבית*[3].

הקרבנות הבאים בנדר: ניתן לנדור ולהביא רק עולות, שלמים ומנחות, וכן ניתן לנדור להביא יין בפני עצמו או שמן בפני עצמו, או לבונה בפני עצמה או עצים למערכה[4]. אבל אדם שאינו מחוייב בדבר, אינו רשאי לנדור להביא חטאות ואשמות, בכור, מעשר או פסח[5].

מהו נדר: אדם הרוצה לנדור קרבן למקדש אומר: 'הרי עלי עולה', או 'הרי עלי שלמים' וכד', אזי הוא מחוייב להביא את מה שנדר. אם נקט לשון – 'הרי זו עולה', או 'הרי זו שלמים' כלומר, הוא מצביע על בהמה הנמצאת לפניו, אין זה נדר אלא נדבה*[6]. יש הבדל בין 'נדר' ל'נדבה', באשר לנדבה, אם הבהמה אבדה או מתה - אינו חייב להביא אחרת תחתיה, שכן הקדיש את זו ולא אחרת. לא כן בנדר, שאמר "הרי עלי", כלומר מקבל אני על עצמי להביא קרבן, אם הביא למקדש בהמה לשלם את נדרו ולא הספיק להקריבה עד שמתה או אבדה, חייב להביא בהמה אחרת תחתיה[7].

בהמה בעדר בעת הקדשתה לקרבן

נוסח לשון הנדר הוא: 'הרי עלי בהמה זו למזבח'. בכך מקבל על עצמו האדם הנודר, להביא כל בהמה לקיום נדרו. בתמונה שלפנינו נראה אדם המצביע על הבהמה בעדרו, ואומר על בהמה מיוחדת: 'הרי זו נדבה'. לאור האמור, הנודר חמור מן הנודב, שהרי קיבל על עצמו אחריות להביא בהמה גם אם תאבד הבהמה שהוקדשה.

שיעורי נדרים: האומר הרי עלי עצים - לא יפחות משני גזירים. הרי עלי לבונה – לא יפחות מקומץ לבונה[8]. הרי עלי זהב – לא יפחות מדינר זהב. הרי עלי כסף – לא יפחות מדינר כסף. הרי עלי נחושת – לא יפחות מנחושת בשיעור מעה כסף. ואם אינו יודע כמה נדר, יביא עד שיעור שבו יהא ודאי לו שלא התכוון לשיעור כל כך גדול[9]. ברזל – לא יפחות משיעור אמה לבניית 'כלה עורב'*[10].

זמן הבאת הנדר: מצוה על הנודר להביא את נדרו ברגל הראשון שאחר הנדר, ואם לא הביא ברגל הראשון ביטל מצות עשה[11] (וראה הרחבה בערך בל תאחר*).

מן המדרש

הנודר ואינו משלם גורם רעה לעצמו

"כאשר תידור נדר לאלהים אל תאחר לשלמו... טוב אשר לא תידור משתדור ולא תשלם" (קהלת ה, ג:רבי מאיר אומר: טוב מי שאינו נודר כל עיקר, אלא מביא כבשתו לעזרה ושוחטה... מעשה באחד שנדר, ולא שילם את נדרו, ופירש בים הגדול וטבעה ספינתו בים ומת. אמר רבי שמואל בר נחמן: מי שנודר ואינו משלם גורם לאשתו שמתה שנאמר... 'למה יקח משכבך מתחתיך'" (משלי כב כ"ז). אמר ר' שמואל כל מי שנודר ואינו משלם גורם מיתה לעצמו, שנאמר (דברים כג, כב): "כי דרוש ידרשנו ה' אלהיך מידך והיה בך חטא". מדרש זוטא - קהלת ה, ד.

---

[1] מנחות קד, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות יד, א.

[2] ויקרא ז, טז.

[3] ראש השנה ו, א, רמב"ם ערכין וחרמין א, א.

[4] רמב"ם מעשה הקרבנות שם.

[5] מנחות צ, ב; רמב"ם שם ב, ג; יד, ח.

[6] משנה קינים א, א; רמב"ם שם יד, ד.

[7] משנה שם; רמב"ם שם יד, ה.

[8] משנה במנחות קו, ב; רמב"ם שם טז, יג.

[9] משנה במנחות שם; רמב"ם ערכין וחרמין ב, ט - י.

[10] מנחות קז, א; רמב"ם שם.

[11] ראש השנה ו, א; רמב"ם מעשה הקרבנות יד, יג.