נחוניה חופר שיחין
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
נחוניה חופר שיחין: הממונה במקדש על הכנת מקורות מים לעולי הרגל לירושלים.
בין חמישה עשר הממונים במקדש, נתמנה נחוניה כגזבר הממונה על אספקת המים לעולי הרגל, העושים את דרכם לירושלים בשלושת הרגלים. מתפקידיו, הכנת הדרכים, הכנת בורות מים לשתיה של העולים ובהמותיהם, וכן הכנת מקוואות טהרה ועוד. בתלמוד נזכר רבי נחוניא גם כתלמיד חכם המוסר עדות הלכתית מתקופת המקדש[1].
תפקיד הגזבר: השם - 'נחוניה חופר שיחין' מקורו בתפקיד שהוטל על נחוניה לעסוק בהכנות לעליה לרגל, שעיקרן חפירת בורות ושיחין, והכשרת הדרכים לאנשים ולבהמות בשיירות העושות דרכן לירושלים. להבטחת שלומם של עולי הרגל ובהמתם היה צורך להכשיר את המעיינות שבדרך, ולהכין מאגרי מים לשתיה. מצינו במשנה, שבחמישה עשר באדר יוצאים שלוחים מן המקדש ומתקנין את הדרכים[2] ואת הגשרים[3] עבור עולי הרגל הבאים לירושלים לחג הפסח. כן הכינו את רחבת העיר בערי הארץ השונות, שכן עולי הרגל לנו ברחובה של עיר[4]. עוד נאמר במשנה, שהכינו בתקופה זו של השנה את מקוואות המים, זאת לטהרת האנשים העולים לרגל. כן נזכר במשנה שמציינים את הקברות, אף זאת למען עולי הרגל, שכן, היו מסיידים עבורם את הקברות בסיד לבן, לבל ייטמאו בקבר בדרכם למקדש.
בתו של נחוניה שואבת מים מ'בור הגדול'
בציור נראית בתו של נחוניא חופר שיחין, השואבת מים מ'בור הגדול' לעולי הרגל הנחים תחת העץ. לשם נפלה, וזכתה לנס ועלתה, בזכות מעשי החסד של המשפחה.
מקור השם: פעולות אלה נעשו על ידי גזבר מיוחד שנתמנה במקדש. המפורסם ביניהם היה 'נחוניה חופר שיחין' ומתואר בירושלמי, שהיה לו חוש מיוחד לדעת את מקורות המים בשכבות הסלע, והיכן ראוי לחפור כדי להגיע למי תהום, מאידך ידע לומר, היכן נמצא מקום יבש בו לא כדאי לחפור[5]. משום כך נקרא תפקיד גזבר זה במקדש במהלך הדורות בשם 'נחוניה חופר שיחין'[6], על שם האיש שנודע והתפרסם בכשרונותיו בתפקיד זה בימי בית שני. עוד מובא בתלמוד, שכך היה מנהגו של נחוניה שהיה חופר בורות לא רק לעולי הרגלים אלא גם במקומות ציבוריים בארץ, כדי לעשות חסד עם הציבור, והיה מוסר את הבור לרבים[7]. ומבואר בפרשנים שהיה בכך גם מעשה חסד וגם קיום ההלכה כתיקונה, וכדברי חז"ל: "חפר [בור] ופתח ומסר לרבים - פטור, חפר ופתח ולא מסר לרבים – חייב. וכך היה מנהגו של חנניה חופר שיחין שהיה חופר ופותח ומוסר לרבים. וכששמעו חכמים בדבר אמרו: קיים זה [בדקדקנות] הלכה זו"[8].
מדברי חז"ל
מעשי החסד של נחוניא – ומידת הרחמים
"מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין, שנפלה לבור הגדול, ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא [שיתפלל עליה]. שעה ראשונה - אמר להם: שלום. שניה - אמר להם: שלום. שלישית - אמר להם: עלתה. אמר לה: בתי, מי העלך? אמרה לו: זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו [אילו של יצחק מונהג על ידי אברהם איש החסד]. אמרו לו: נביא אתה? אמר להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא דבר שהצדיק מתעסק בו, יכשל בו זרעו?! אמר רבי אבא: אף על פי כן מת בנו בצמא, שנאמר (תהלים נ): 'וסביביו נשערה מאד', מלמד, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה" (בבא קמא נ, א).
רבי נחוניא חופר שיחין - מכין בור מים לעולי הרגל
לרבי נחוניא היה חוש מיוחד לגילוי מקורות מים, בציור נראה רבי נחוניא מנחה את החופרים היכן לחפור באר מים.
[1] סוטה יח, ב.
[2] שקלים א, א.
[3] סנהדרין יא, א; רמב"ם קידוש החודש ד, ה.
[4] ביכורים ג, ב.
[5] ירושלמי שקלים ה, א.
[6] פירוש המשנה לרמב"ם שקלים ה, א. ובמקומות אחרים נקרא 'חנניה חופר שיחין' או 'נחוניא'.
[7] בבא קמא נ, א.
[8] בבא קמא נ, א; הלכות גדולות סימן מג.