נשות כהונה

נשות כהונה: נשים הנשואות לכהן והלכותיהן המיוחדות.

אשה הנישאת לכהן, אף אם היא בת ישראל, נוהגות בה כמה הלכות כדין בעלה הכהן, מאידך, יש דברים בהם אין דינה כבעלה הכהן.

אכילת תרומה וקדשים: אשת כהן אוכלת בתרומה ובקדשים, שנאמר: "וזה לך תרומת מתנם לכל תנופות בני ישראל, לך נתתים ולבניך ולבנותיך אתך לחוק עולם, כל טהור בביתך יאכל אותו"[1]. כך גם נאמר, שם בסמוך, באשר לאכילת ביכורים של אשת כהן - "כל טהור בביתך יאכלנו"[2]. יש שלמדים את אכילת התרומה של האשה מן הפסוק: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו - הוא יאכל בו"[3]. הלכה היא, שלא רק הנשואה אוכלת בתרומה אלא אף הארוסה[4].

מנחת אשת כהן: מנחה המובאת לעזרה על ידי אשת כהן אינה נאכלת על יד הכהנים, משום שיש לבעלה חלק במנחה זו. מאידך, אי אפשר להעלות מנחה זו כליל - ככל מנחת-כהן* בגלל חלק המנחה שלה. לפיכך, מקטירים על אש המערכה את קומץ המנחה בלבד - כבכל מנחה, ואילו השיריים מתפזרים בבית הדשן[5].

מי סוטה*: אשת כהן שותה את מי הסוטה ככל הנשים הנחשדות בדבר, ולאחר שהשקו אותה מי סוטה – אם לא מתה – הרי היא מותרת לבעלה[6].

נשות כהנים אוכלות בתרומה ובקדשים בקדושה ובטהרה

בציור נראות נשים בבית כהנים, כשהן יושבות לאכול פירות תרומה ובשר קדשים. הסעודה מתקיימת בקדושת ירושלים, ובטהרה, לאחר שנטהרו כל הסועדים – גברים ונשים – מטומאתם, בטבילה במקוה, ולאחר הערב שמש וצאת הכוכבים.

---

[1] במדבר יח, יא. בספרי שם פסקה קיז מבארים פסוק זה לגבי התרומה, וברמב"ם ביכורים א, י מובא פסוק זה לגבי הקדשים.

[2] שם יח, יג.

[3] ויקרא כב, יא וברש"י שם; יבמות סו, א; רמב"ם תרומות ו, א.

[4] ספרי שם.

[5] סוטה כג, א; רמב"ם מעשה הקרבנות יב, יב, סוטה ד, טו.

[6] משנה סוטה כד, א; רמב"ם סוטה ג, כא.