נתן הנביא וגד החוזה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
נתן הנביא וגד החוזה: נביאים בתקופת דוד המלך אשר סייעו לו בבניין הבית.
נתן הנביא וגד החוזה מוזכרים בספר שמואל ובספר מלכים כנביאים שהיו בזמן מלכותו של דוד. מידם קבל דוד המלך את תכנית בנין המקדש[1], ו"התקינו מעשה הבית עם דוד"[2]. על פיהם נקבעו גם סדרי השירה וכלי הנגינה במקדש[3]. נביאים אלו, הם אשר סיימו את כתיבתו של ספר שמואל, אחרי פטירתו של שמואל הנביא[4].
נתן הנביא: נתן הנביא נזכר בשלושה מקומות: א. כאשר דוד המלך ביקש לבנות את בית המקדש, תחילה עודד אותו נתן הנביא לבנות, אולם באותו לילה דיבר ה' עם נתן והורה לו לומר לדוד שלא יבנה את הבית, אלא בנו[5]. ב. נתן הנביא מוכיח את דוד על מעשה בת שבע, במשל כבשת הרש[6]. ג. כן פועל נתן הנביא להמלכתו של שלמה המלך על ידי דוד, בעת שאדוניהו מנסה ליטול לעצמו את המלוכה[7].
גד החוזה: גד הנביא מכונה "חוזה דוד"[8], משום שנבואותיו נאמרו לדוד המלך בלבד[9]. נבואה אחת בלבד מצויה בתנ"ך על שמו, ובה מוטל עונש על דוד המלך והעם, על מפקד שבטי ישראל, שנעשה שלא כהלכה. כתוצאה מן המפקד מתים שבעים אלף איש מישראל במגיפה. המלאך המשחית נעצר בסמוך לגורן ארוונה היבוסי, זאת, לאחר שגד הנביא מורה לדוד לעלות ולבנות מזבח לה'. דוד המלך בונה מזבח בגורן ארוונה, מקריב עליו קרבנות, והמגיפה נעצרת[10]. בכך נקבע מקומו הקבוע של המקדש בירושלים וכדברי דוד: "זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל"[11].
תפקידם בסנהדרין בתקופת דוד ושלמה: על פי המתואר במדרש, נתן הנביא וגד החוזה היו מסייעים לשלמה המלך במלכותו: היו להם קתדראות בסמוך לכסאו המיוחד של שלמה[12], והם נקראו על ידו לבוא לעיבור השנה[13], ומסייעים לו בפסיקות הסנהדרין[14].
תפילת זקני ישראל בעת המגיפה בימי דוד
זקני ישראל והנביא גד החוזה מתפללים מול המזבח שנבנה בגורן ארוונה היבוסי, והמגיפה נעצרת.
[1] רש"י סוכה נא, ב ד"ה הכל בכתב, וראה סדר עולם רבה סימן כ.
[2] שם.
[3] דברי הימים ב כט, כה, וראה במפרשים שם.
[4] בבא בתרא טו, א.
[5] שמואל ב פרק ז; דברי הימים א פרק יז.
[6] שמואל ב פרק יב.
[7] מלכים א פרק א.
[8] שמואל ב כד, יב; דברי הימים א כא, ט.
[9] רד"ק ומצודת דוד שם.
[10] שמואל ודברי הימים שם.
[11] דברי הימים א' כב, א. פסיקתא רבתי פיסקא מג - כי פקד ה' את חנה. רמב"ם בית הבחירה א, ג.
[12] ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון פרשה א. ובמדרש 'פנים אחרים' הנוסח: "אחד לכהן גדול ואחד לסגן".
[13] שמות רבה טו, כ.
[14] אוצר המדרשים אייזנשטיין עמוד 529.