סורג

סורג: מחיצה סביב ההיכל והעזרות למניעת כניסת טמאים ונכרים אל החיל.

הסורג, הוא מחיצה, אשר נועדה להפריד בין הר הבית לבין ה'חיל'*[1]. במשנה מבואר: "החיל מקודש ממנו [מהר הבית] שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם", הווה אומר, הסורג הוא מחיצה שתפקידה לעצור את הטמאים והגויים מלעבור מעבר לסורג אל תחום ה'חיל'.

תיאורו: הסורג היה מחיצה בגובה עשרה טפחים. יש אומרים שהיו בה נקבים[2] , והדבר איפשר גם לילדים העומדים בחוץ לראות את הנעשה בפנים[3]. כן כתבו בטעמו של דבר, כדי שהמחיצה תהיה כעין הקלעים המקיפים את חצר המשכן, שהיו בהם נקבים[4]. באשר לצורה כתבו הפרשנים, שהיתה עשויה נסרים של עץ המסודרים באלכסון בצורת שתי וערב[5]. לעומת דעות אלה יש מי שכתב שמדובר בכותל הבנוי מאבנים כעין סריגת שתי וערב[6]. וכך נראה מן הממצאים שנמצאו בהר הבית וסביבתו, שהסורג היה עשוי מאבן[7].

תפקידו: כאמור, מטרת הסורג להזהיר טמאי מת וכן נוכרים הבאים להתפלל בבית המקדש, שלא להיכנס לשטח החיל[8], שכן, החיל מקודש ואסור לכניסה לטמאי מתים וגויים[9]. יש מן הראשונים שכתב, שהסורג הוקם גם כגדר, על מנת לאפשר טלטול ביום השבת[10].

הסורג והפרצות

בציור נראה הסורג המקיף את ה'חיל' ואת העזרות. ל'חיל' היתה קדושה מיוחדת ונאסר לטמאי מתים ולנכרים להכנס לשם לפיכך נבנה הסורג כמחיצה למניעת כניסת הטמאים. בסורג נראים פתחים המאפשרים לעולי הרגל להכנס לשערי העזרה, אלה נפרצו על ידי מלכי יוון ונבנו מחדש על ידי החשמונאים. מול שערים אלה היו ישראל משתחוים בעת שנכנסו למקדש. על גבי הסורג נראים שלטים בהם נאמר, כי הכניסה אסורה לטמאי מת ולנכרים.

מקומו של סורג: כאמור, הסורג היה גדר החוצצת בין חומת הר הבית לבין החיל[11]. ונחלקו הראשונים במקומו המדויק; יש שפירשו כי מקומו בצד אחד בלבד, בין כותל המזרחי של הר הבית לעזרת נשים. לשיטה זו, היה הולך הסורג לאורך המזרח, מן הכותל הצפוני של הר הבית עד הכותל הדרומי[12]. להלכה כתבו הראשונים, שהיה מקיף סביב העזרה מארבעת רוחות השמים, ובכך מילא את תפקידו למנוע כנסת הטמאים[13].

פתחיו של הסורג: במשנה מתואר הסורג בלשון זו: "לפנים ממנו [מהר הבית] סורג, גבוה עשרה טפחים. ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. חזרו [החשמונאים] וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחוויות"[14], וכתבו הראשונים: "כל זמן שמגיע האדם לפירצה מאותן הפרצות - משתחוה לה' דרך תודה על עקירת מלכות יון הרשעה"[15]. עוד מבואר במשנה, שהשתחוויות אלו, היו "כנגד שלשה עשר שערים"[16], כלומר, מול שערי העזרה, ומבואר באחרונים, שכיון שהנכנס להר הבית מקיף את העזרה מסביב לסורג[17], נמצא שהוא משתחווה שלש עשרה השתחוויות, מול הפרצות שגדרו החשמונאים, המכוונות כנגד שלש עשרה שערי העזרה[18].

מעולם המחקר

שלט אזהרה עשוי אבן - על גבי הסורג

בתמונה נראה שלט עשוי אבן, עליו כתובה אזהרה בשפה היוונית, לבל יכנסו נכרים וטמאים מעבר לסורג, כי הכניסה לטמאים ולנכרים אסורה. שתי אבנים כאלו נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות סביב המקדש; האחת נמצאת באיסטנבול (ראה תמונה) זו הועברה לשם בידי הטורקים בעת ששלטו בארץ ישראל. השניה נמצאה שבורה ומוצגת במוזיאון רוקפלר בירושלים. על האבן נכתב ביוונית: "איש נכרי לא יכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש, ולחצר המוקפה, ומי שיתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה".

---

[1] משנה מידות ב, ג.

[2] רא"ש מידות ב, ג; ורע"ב שם.

[3] תפארת ישראל מידות ב, ג.

[4] עזרת כהנים בני יוסף ד''ה לפנים השני; שלטי גיבורים פרק ב.

[5] רע"ב מידות ב, ג; רש'י יומא טז, א ד''ה לפנים.

[6] שלטי הגיבורים פרק ב בדעת הערוך ערך סרג.

[7] ראה 'מעולם המחקר'.

[8] תוספות יום טוב ותפארת ישראל מידות ב, ג; ערוה"ש סימן יא, ז.

[9] משנה כלים א, ח.

[10] רא"ש מידות ב, ג בשם פירוש שמצא.

[11] משנה מידות ב, ג.

[12] ראבי''ה ס' אלף קמה; רש'י יומא טז, א ד''ה לפנים; רא''ש מדות ב, ג.

[13] רמב"ם בית הבחירה ה, ג; המאירי בית הבחירה יומא טז, א; שלטי הגיבורים פרק ב.

[14] מידות ב, ג.

[15] פירוש המשנה לרמב"ם מידות ב, ג.

[16] מידות ב, ו.

[17] מידות ב, ב.

[18] הגר"א מידות. וראה ערוך השלחן סימן יא, ז.