סנהדרין קטנה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
סנהדרין קטנה: בית דין של עשרים ושלשה דיינים - בערי ישראל בהר הבית ובפתח העזרה.
נאמר בתורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ומכאן למדו חז"ל שמצוה למנות סנהדרין קטנה בכל עיר בארץ ישראל. עוד נאמר שבמקדש היו שלשה בתי דינים, וכדרשת חז"ל: "כי יפלא ממך דבר... וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו"[1]. ומכאן למדו חכמים ששלשה בתי דינים היו בהר הבית: האחד של סנהדרין קטנה, בית דין של עשרים ושלשה דיינים בפתח הר הבית. השני, גם הוא סנהדרין קטנה בפתח העזרה, והשלישי, סנהדרין גדולה, של שבעים ואחד דיינים היושבים בלשכת הגזית[2].
סנהדרין קטנה בכל עיר ובמקדש: כתבו הראשונים: "מעמידין בכל עיר ועיר מישראל, שיש בה מאה ועשרים [איש] או יותר, סנהדרי קטנה. ויושבת בשער העיר, שנאמר: 'והציגו בשער משפט'. וכמה יהיה מניינם? - עשרים ושלשה דיינים. והגדול בחכמה שבכולן ראש עליהן, והשאר יושבין בעיגול כמו חצי גורן כדי שיהא הראש רואה את כולן"[3]. באשר למניין סנהדרין קטנה, כתבו הראשונים: "מניין שאין דנין דיני נפשות אלא בעשרים ושלשה? - אף על פי שדברי קבלה הן, הרי הוא אומר 'ושפטו העדה והצילו העדה' - עדה שופטת ועדה מצלת. עדה שופטת - והן המחייבין, ועדה מצלת -והן המזכין, ואין עדה פחות מעשרה - הרי עשרים. ומוסיפין שלשה, כדי שלא יהא בית דין שקול ויהיה בו 'אחרי רבים להטות'"[4].
מעמדם ותפקידם: כאמור, בתי דין המורכבים מעשרים ושלשה דיינים היו פזורים בכל ערי ישראל. בתי דין אלה דנו את ישראל בכל דיני התורה כולל דיני נפשות. לבירור שאלות מורכבות נקבעה סנהדרין קטנה בפתח הר הבית, שדייניה היו גדולים בחכמה ובמידות משאר דייני ישראל. בנוסף לסנהדרין זו היתה סנהדרין של עשרים ושלשה, ובה דיינים גדולים בחכמה בפתח העזרה. מעל כולם ישבה סנהדרין גדולה בלשכת הגזית והיו בה חכמים גדולים בחכמה מיתר דייני ישראל[5]. כשאירע באחת מערי ישראל מקרה בו בית הדין המקומי לא הגיע להכרעה בהלכה, היו מעלים שאלה זו לסנהדרין שבפתח הר הבית. אם השאלה לא הוכרעה בבית דין זה, פנו משם לסנהדרין שבפתח העזרה. אם גם שם לא באו לכלל הכרעה, הובאה הבעיה לסנהדרין הגדולה היושבת בלשכת הגזית. המקור לנוהל זה הוא הפסוק: "וקמת ועלית אל המקום", ודרשו חז"ל: "'וקמת' - מבית דין, 'ועלית' - לבית המקדש"[6].
הסנהדראות במקדש
בציור נראים שלשת בית הדין של הסנהדראות במקדש. בפתח הר הבית נראית סנהדרין קטנה (החץ בציור). בפתח העזרה - סנהדרין קטנה שניה, ובצפון העזרה נראית לשכת הגזית.
מקום ישיבתם: באשר למקומם של הסנהדראות הקטנות נאמר במשנה[7]: "שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית". יש מהראשונים שפירשו, שבית הדין שבפתח הר הבית נמצא בתוך שטח הר הבית עצמו, צמוד לשער הכניסה להר הבית, וכן הוא באשר לבית הדין שישב בפתח העזרה, הכוונה היא לבית דין שישב בתוך עזרת נשים, מיד לאחר הכניסה אליה[8]. מאידך, מדברי הרמב"ם במספר מקומות נראה שפירש, שהסנהדרין שישבה בפתח הר הבית ישבה בכניסה להר הבית, מבחוץ, וכן הוא באשר לזו שישבה בפתח העזרה – מחוץ לעזרה ובכניסה אליה[9].
צורת ישיבתם: צורת ישיבת הסנהדרין הקטנה כצורת ישיבת הסנהדרין הגדולה - כחצי גורן עגולה. נמצא, שהנשיא ואב בית הדין באמצע והגדול משמאלו וכו'. לפני חצי הגורן ישבו שלש שורות של תלמידי חכמים ובכל שורה עשרים ושלשה תלמידי חכמים[10].
מן המדרש
בתי הדינים בישראל עולים כולם ללשכת הגזית
"'והנה שלשה עדרי צאן' - אלו שלשה בתי דינים! דתנן: שלשה בתי דינים היו שם [בירושלים]: אחד בהר הבית, ואחד בפתח העזרה, ואחד בלשכת הגזית. 'כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים' - שמשם היו שומעין את הדין. 'והאבן גדולה' - זה בית דין הגדול שבלשכת הגזית. 'ונאספו שמה כל העדרים' - אלו בתי דינין שבארץ ישראל. 'וגללו את האבן', שמשם היו שומעין את הדין. 'והשיבו את האבן', שהיו נושאים ונותנין בדין - עד שמעמידין אותו על בוריו" (בראשית רבה פרשה ע).
[1] דברים יז, ח.
[2] ספרי דברים יז, ח. משנה סנהדרין יא, ב. רמב"ם סנהדרין א, ג.
[3] רמב"ם סנהדרין א, ג.
[4] רמב"ם סנהדרין ה, ג.
[5] תוספתא חגיגה ב, ד. רמב"ם סנהדרין ב, ח.
[6] סנהדרין פז, א. רמב"ם סנהדרין ב, ח.
[7] סנהדרין פו, ב.
[8] כך משמע מפירוש רש"י למשנה שם, וכן מפירושם של התוי"ט והתפארת ישראל למשנה.
[9] רמב"ם סנהדרין א,ג; סנהדרין ב,ח; והלכות ממרים ג, ח.
[10] סנהדרין לו, ב. רמב"ם סנהדרין א, ג. ועיין בתרשים של תפארת ישראל על מידות אות ד' לגבי כיוון הישיבה, פניהם לדרום ואחוריהם לצפון, כדי שלא יהיו אחוריהם להיכל. ועיין ברבנו יונתן בעל הציורים שבציורו נראה אחרת.