עבודה תמה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
עבודה תמה: עבודה במקדש המשלימה מצוה, ואין אחריה עבודה אחרת - זר שעשאה חייב מיתה.
נאמר בתורה: "ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת, ועבדתם, עבודת מתנה אתן את כהונתכם, והזר הקרב יומת"[1], ודרשו חכמים: "ועבדתם – 'עבודה תמה', ולא עבודה שיש אחריה עבודה"[2]. מכאן, שאף שזר אסור בכל עבודות הקרבנות, אינו חייב מיתה אלא בעבודה שאין אחריה עבודה אחרת[3].
עבודה תמה והגדרתה: חכמינו ז"ל הגדירו את העבודות המוגדרות כ'עבודה תמה', שהן ארבע עבודות: זריקת דם, הקטרה, ניסוך-המים* בחג הסוכות, וניסוך-היין*[4]. בעשיית ארבע עבודות אלה נשלמת המצוה, שכן, אין עושים אחריהן עבודות נוספות; הזריקה על קיר המזבח - משלימה את העבודה במצוות הדם. ההקטרה על המערכה* הגדולה, משלימה את העבודה במצוות האיברים. כמו כן ההקטרה משלימה את מצות הבאת המנחה או את הבאת הקטורת. וכן בניסוך המים ובניסוך היין, שבאים להשלים את קרבן התמיד[5]. אבל עבודות שיש אחריהן עבודה אחרת, כגון, קבלת הדם, הולכה, קמיצה, הטבת הנרות, סידור השולחן, סידור המערכה וכדומה – אין זר חייב עליהם מיתה[6].
עבודה תמה – כיצד?
בציור נראים שני כהנים על גבי המזבח, האחד (מימין) מהפך בצינורא, כלומר, משלים את הקטרת האברים על גבי אש המערכה. השני (משמאל) מנסך את היין אל ספל הכסף בסיום עבודת התמיד. שתי עבודות אלו נקראות בהלכה - 'עבודה תמה', וזר העושה אותן חייב מיתה.
העבודות המשלימות: זריקת הדם שהיא 'עבודה תמה', כוללת גם זריקת דמים על המזבח החיצון*. כן כוללת 'עבודה תמה', זריקת דם החטאות הפנימיות* בקודש הקודשים* ואחר כך בהיכל. כן היא כוללת זריקת הדם, הזאת דם ושמן בקרבנות המצורע*[7]. 'עבודה תמה' כוללת את הסיום, דהיינו, המושג 'הקטרה' כולל בתוכו – הקטרת אברים על המזבח, הקטרת קומץ המנחה, הקטרת לבונה* של לחם הפנים*, היפוך באברים שלא נתעכלו באש המערכה, כדי לקרב את שריפתן. כך גם הקטרת קטורת על מזבח הזהב* או בקודש הקדשים ביום הכיפורים, וסידור שני גזרי עצים*[8], אף אלו מוגדרים כהקטרה, בדומה להקטרת אברים על גבי המזבח.
[1] במדבר יח, ז.
[2] יומא כד, א.
[3] רש"י יומא שם ד"ה ארבע עבודות; רמב"ם ביאת מקדש ט, ב.
[4] יומא שם; רמב"ם שם.
[5] רש"י יומא שם ד"ה עבודה תמה.
[6] משנה בזבחים קיב, ב ורש"י שם; תוספתא זבחים יב, ח; יומא כד, ב.
[7] יומא כד, ב; רמב"ם שם ה"ג. ועיין 'שערי היכל' למסכת יומא, מערכה מא.
[8] רמב"ם שם ה"ד-ה"ה, וראה בנו"כ שם (מהר"י קורקוס, רדב"ז, כס"מ), שהביאו ראיות לדבריו מכמה מקומות בגמרא. ועיין 'שערי היכל' שם.