ספר העזרה

ספר העזרה: ספר תורה המונח בארון הברית בבית המקדש.

בכמה מקומות בדברי חז"ל נזכר ספר התורה שהיה בבית המקדש, המכונה 'ספר עזרה'[1].

מי כתב את הספר: ההבנה המקובלת היא, כי ספר זה הוא ספר התורה אשר נכתב על ידי משה רבינו, כמתואר בתורה[2]. ויש מי שגורס 'ספר עזרא', וסובר, שספר זה נכתב על ידי עזרא הסופר[3].

מקום הספר: ספר התורה שכתב משה היה נתון בתוך ארון הברית, ליד הלוחות[4]. ויש אומרים, שהוא היה מצד הארון מבחוץ[5]. לפי האפשרות הראשונה, ספר התורה היה נגלל לתחילתו, ומוחזק באמצעות עמוד עץ אחד בלבד, כדי שיהיה ניתן להכניסו ברווח הצר שיש ליד לוחות הברית* שם נותרו שני טפחים[6].

שימוש הספר: מספר זה היו מגיהים את ספרי התורה האחרים, ומגיהי הספרים היו מקבלים את שכרם מתרומת הלשכה[7]. ספר התורה שהיה למלך היה מוגה באמצעות 'ספר העזרה', ועל ידי בית דין של שבעים ואחד זקנים[8]; ומבואר בספרי שהכוונה היא שהספר יהיה מוגה "מלפני הכהנים הלויים" שבסנהדרין[9]. ויש אומרים, שמספר זה היו מגיהים את כל ספרי הגולה[10]. יש אומרים, שבספר זה היה קורא המלך במעמד הקהל, והכהן הגדול היה קורא ממנו ביום הכיפורים[11]. ויש חולקים וסוברים, שלא היו מוציאים אותו לקרוא בו אלא רק לתקנו[12]. הלכה היא, שאסור לתקן ולהגיה בספר זה בחול המועד אפילו אות אחת[13].

טהרת הספר: כל הספרים מטמאין את הידים חוץ מספר העזרה[14]; משום שהציבור יודע לכבד ספר זה, ואין חשש שיבואו להניח אצלו תרומה. שכן, בגלל חשש זה גזרו חכמים 'טומאת ידים' על כל שאר ספרי התורה, כדי שלא יניחו תרומה לידם, ויבואו עכברים לאכול את התרומה ויאכלו גם את הספרים[15]. עם זאת, אם יצא הספר מן העזרה, הלכה היא, שמטמא את הידים[16].

ספר התורה מצד ארון הברית

בתמונה נראה ספר התורה שכתב משה כשהוא נתון על מדף בצד ארון הברית, כאחת מן הדעות במסכת בבא בתרא יד.

מן המדרש

שלשה עשר ספרים שכתב משה לשבטי ישראל

"אמרו חכמים: כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום, מה עשה? - אמר רבי ינאי: כתב שלש עשרה תורות, שנים עשר לשנים עשר שבטים, ואחת הניח בארון. שאם יבקש [אדם] לזייף דבר שיהיו מוצאים אותה שבארון". (דברים רבה וילך ט).

---

[1] בבא בתרא יד, ב.

[2] דברים לא, כד; רש"י בבא בתרא יד, ב ד"ה ספר עזרה. וכן פשטות הגמרא שם, שספר זה היה בארון הברית.

[3] אפשרות הנזכרת בפירוש הר"ש לכלים טו, ו, וכן נדפס לפנינו בגמרא מועד קטן יח, ב וכפי שמעיר המפרש שם.

[4] דעת רבי מאיר בבא בתרא יד, א.

[5] דעת רבי יהודה שם.

[6] בבא בתרא יד, ב. וראה במלבי"ם מלכים ב כב, ח, שלמרות זאת חלקיה מצא את הספר גלול בפסוק בדברים "יולך ה' אותך ואת מלכך".

[7] ירושלמי שקלים ד, ב.

[8] ספרי שופטים פסקה קס; רמב"ם מלכים ג, א.

[9] עיין שם בספרי.

[10] מפרש למועד קטן שם.

[11] רש"י בבא בתרא יד, ב ד"ה ספר עזרה, ריטב"א מועד קטן שם. עכ"פ בבית ראשון, ובבית שני מספר התורה שהיה בבית הכנסת שבהר הבית* כפי שכותב רש"י ביומא סח, ב ד"ה בית הכנסת, שו"ת קול מבשר חלק ב סימן כח. באשר לאפשרות להוציא את הספר מקודש הקדשים מצינו במכילתא דרשב"י פרק טז לג, שירמיהו הוציא לישראל את צנצנת המן מקודש הקדשים, הווה אומר, שבשעת הצורך נכנסים לקודש הקדשים להוציא דבר נדרש, כגון למעמד הקהל וכד'.

[12] תוספות בבא בתרא יד, א. ד"ה שלא. ובראב"ד המובא בשמ"ק שם כותב, שהיו קוראים בו בהקהל; ולא הזכיר ביו"כ – וראה עוד בעניין בשערי היכל על יומא מערכה קסט.

[13] משנה במועד קטן יח, ב; רמב"ם יום טוב ז, יג.

[14] משנה כלים טו, ו.

[15] פירוש הרמב"ם שם.

[16] תוספתא כלים ה, ח.