עבודת לילה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
עבודת לילה: עבודות במקדש שכשרות גם בלילה.
נאמר בתורה בעניין הקרבנות: "זאת התורה לעולה, למנחה, ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים. אשר ציוה ה'... ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם"[1], ולמדו חז"ל מפסוק זה, כי עבודת המקדש נעשית דווקא בשעות היום ולא בשעות הלילה[2]. עם זאת, ישנן פעולות השייכות לעבודות היום, אשר ניתן לעשותן גם בשעות הלילה, והן מכונות בלשון חז"ל 'עבודת לילה'.
עבודות הכשרות גם בלילה: ההקטרה* של החלבים והאיברים על אש המערכה מתקיימת כל הלילה[3], משום שהיא מהווה המשך לעבודת היום[4]. תרומת-הדשן* נעשית בדרך כלל כאשר עדיין לילה, משום שהיא מהווה התחלה לעבודת היום[5]. כמו כן, הלכה היא, שנסכים* הבאים עם הזבח, מוקרבים דווקא ביום, עם זאת, נסכים הבאים בפני עצמם מקדישים אותם לכתחילה בלילה ומקריבים אותם בלילה עד עלות השחר[6]. גם ניסוך המים* יכול להיעשות בלילה[7], וכתבו הראשונים: "אם הקדים ניסוך המים לזבח [וניסך את המים קודם לקרבן תמיד של שחר] אפילו ניסכן בלילה – יצא"[8]. כך גם באשר לפרים ושעירים הנשרפים* שהקריבום ביום, ניתן לשורפם בלילה[9].
הקטר אימורים בלילה
בציור נראה כהן המקטיר אימורים של קרבן שהוקרב ביום, שכן, הקרבן מובא ביום ואילו האימורים מוקרבים גם בלילה.
פעולה הנעשית דווקא בלילה: קציר העומר* נעשה לכתחילה בלילה[10], משום שהבאת העומר צריכה להיות ביום, ככתוב: "מיום הביאכם את עומר התנופה"[11], והקצירה צריכה להיעשות לפני ההבאה, והיינו בלילה[12]. וכתבו הראשונים: "מצותו [לכתחילה] להקצר בלילה בליל ששה עשר, בין בחול בין בשבת. וכל הלילה כשר לקצירת העומר, ואם קצרוהו ביום – כשר"[13]. יש אומרים ששמירת המקדש היתה מתקיימת בשעות הלילה בלבד[14], אולם רבים מן הראשונים סוברים שהיא מתקיימת אף בשעות היום[15].
לבישת בגדי כהונה בלילה: יש הסוברים, שמאחר שהלילה אינו נחשב לזמן עבודה, אין לכהנים בכללם ללבוש בגדי כהונה בלילה אלא לצורך עבודה הנעשית בלילה[16]. ויש המתירים ללבוש אף בלילה עד זמן שינה[17]. ובאשר לכהנים העוסקים בהקטר חלבים בלילה, אלו לובשים את בגדיהם לעבודה זו גם בלילה, ככל שאר העבודות הצריכות בגדי כהונה.
[1] ויקרא פרק ז, לז.
[2] זבחים צח, א; רמב"ם מעשה הקרבנות ד, א.
[3] משנה במגילה כ, ב; רמב"ם שם ד, ב. וראה בערך הקטרה מחלוקת הראשונים אם גזרו בזה עד חצות או לא.
[4] יומא כב, א.
[5] יומא שם; וראה רמב"ם תמידין ומוספין ב, יא, שבדרך כלל היו עושים זאת בעלות השחר ורק ברגלים וביום הכיפורים היו מקדימים.
[6] תמורה יד, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ד, ה.
[7] תענית ב, ב וכפי שמבארים שם המפרש ותוספות ד"ה איבעיא.
[8] כך נראה מלשון הרמב"ם תמידין ומוספין י, ז וראה במשנה למלך (וראה בערך ניסוך המים שיש מי שפוסל את הניסוך בלילה).
[9] ירושלמי יומא ו, ו; רמב"ם מעשה הקרבנות ז, ה.
[10] משנה מגילה כ, ב; רמב"ם תמידין ומוספין ז, ו - ז.
[11] ויקרא כג, טו.
[12] על פי מנחות סו, א ורש"י שם ד"ה קצירה.
[13] רמב"ם תמידין ומוספין ז, ו.
[14] רמב"ם בית הבחירה ח, ב; ונראה לכאורה מדבריו שרק בשעות הלילה היתה מתקיימת השמירה.
[15] מפרש לתמיד כה, ב ד"ה היו, וראה בהרחבה בספר 'שמירת המקדש' פרק ד.
[16] תוספות מנחות מא, א. דיבור ראשון.
[17] דרך אמונה, כלאים י, לב, בשם הראב"ד 'כתוב שם' ביצה ז, א.