עיר של מעמד

עיר של מעמד: העיר אליה היו מתכנסים אנשי המעמד העולים יחד להבאת הביכורים*.

כשם שהיו עשרים וארבע משמרות כהונה, וכך משמרות לויה, כך גם עם ישראל היה מחולק לעשרים וארבעה מעמדות*. כאשר היו באים להעלות את הביכורים לירושלים, היו כל העיירות של המעמד המתכוננים לעלות, מתכנסות לעיר המרכזית של המעמד, בצפון הארץ או בדרומה. שם היו העולים ישנים "ברחובה של העיר", ומכינים את עצמם יחד לעלייה למקדש[1].

עיר של מעמד: סיבת ההתכנסות יחד בעיר זו של המעמד, היתה לכבוד המצוה, על מנת לקיימה ברוב עם[2], שכן, משם יוצאים לירושלים בהמון חוגג. יש אומרים, כי היה זה עירו של ראש המעמד[3], ופירשו על פי הירושלמי, שהכוונה היא לעירו של ראש משמרת הכהנים, שנקרא 'ראש המעמד', כגון, יהויריב או יהוידע[4]. בעת הבאת הביכורים הצטרפו מעמדות ישראל לכהני המשמרת העולה באותו שבוע למשמרתם בבית המקדש[5], ובכך היו כהני המשמרת נהנים מן הביכורים של הערים והכפרים באיזור המעמד.

ההתכנסות לעיר המעמד אימתי? כתבו האחרונים, שתיאור זה מופיע בדברי חז"ל לגבי מצות הביכורים, ולא נאמר לגבי מצות העליה לרגל או מצות מעשר שני, משום שבביכורים המצוה מתחילה כבר מההקדשה במחובר לאילן, ואילו בשאר המצוות המצוה מתקיימת רק בירושלים או בעזרה[6]. עם זאת נראה, ששמחה זו בעת העליה לירושלים היתה גם בשאר הרגלים, אלא שהיא מתוארת בעיקר בעת הבאת הביכורים, שכן, מרבית מביאי הביכורים הביאו איתם את הביכורים בעת העליה לרגל לחג הסוכות. זאת, מאחר ועונת האסיף של שבעת המינים היא בקיץ, בין חודש אב לתשרי, שכן, בחודשים אלה מתקיים בציר הענבים, וכן קטיף התאנים, התמרים והזיתים. וכיון שהעליה לרגל מן הצפון או מן הדרום, התמשכה ימים ואף שבועות, לפיכך עלו רוב מביאי הביכורים עם ביכוריהם בעת העליה לרגל לחג הסוכות. מכאן התיאור על הבאת הביכורים בשירה ובחליל, כחלק משמחת חג האסיף בדרך לירושלים.

ההתכנסות בעיר המעמד

בציור נראים מביאי הביכורים בעת היקיצה עם שחר בעיר המעמד. עולי הרגל לנו 'ברחובה של עיר' ולא בבית כדוגמת הבית שבמרכז, מפני חשש 'אוהל הטומאה'. עם בוקר היה הממונה קורא: 'קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו' (ראה את התוקעים בחצוצרות במרכז) וכבר רואים את שיירת העולים וכן את הצאן והבקר העושים את דרכם לכיוון ירושלים הנראית באופק.

---

[1] ביכורים פרק ג משנה ב; רמב"ם ביכורים ד, טז.

[2] רמב"ם שם.

[3] ראה פירוש ר"ש, וכן רע"ב ותפארת ישראל על המשנה שם.

[4] ירושלמי ביכורים ג, ב.

[5] ר"ש סירילאו על הירושלמי ביכורים פ"ג ה"ב (ולשון הירושלמי "כגון יהויריב ומכיריו" וראה בפירוש עלי תמר שם, שהכשרים והחסידים שבאנשי המעמד גרו בערי כהני המשמר).

[6] אמונת יוסף על הירושלמי שם (ובדומה לזה כתב במלוא העומר על התורה, פרשת כי תבא). וראה בפירוש משנה ראשונה שם ובמהרש"א על ביכורים ג, ג; המבארים, שיש עניין מיוחד בשמחה על מצוה זו דווקא. וראה עוד בפירוש עיון יעקב על העין יעקב, המבאר שיש בכך תיקון לבכיית העם בהבאת הפירות בחטא המרגלים.