עולת יחיד ועולת ציבור
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
עולת יחיד ועולת ציבור: עולת יחיד – קרבן עולה הבא מכספי היחיד, ועולת ציבור באה מכספי הציבור.
עולת יחיד: נקראת כך, משום שבעליה הוא אדם יחיד, בניגוד לקרבן המובא על ידי הציבור מכספי הציבור, הנקרא עולת ציבור*.
פירוט העולות: להלן רשימת העולות המוגדרות כעולות יחיד[1]: עולת נדר* או נדבה*, עולת-ביכורים*, עולת-ראיה*, איל-כהן-גדול-ביום-הכיפורים*, עולת-דל*, עולת-גר*, עולת-עצים*, עולת-נזיר-שנטמא*, עולת-נזיר-טהור*, עולת-זב*, עולת-זבה*, עולת-יולדת*, עולת-מצורע*.
עולת ציבור: 'עולת ציבור' נקראת בשם זה, משום שבעליה הם הציבור, כלומר, כל ישראל. עולה זו באה מכספי תרומת הלשכה*, המכילה כספים שנאספו מכל עם ישראל במצות מחצית-השקל*[2].
פירוט העולות: להלן רשימת העולות המוגדרות כעולות ציבור[3]: עולת-תמיד*, עולת המוספים*, פרי-עבודה-זרה*, עולת-שתי-הלחם*, קיץ-המזבח*.
קרבן ציבור – נקנה בכספי הציבור
בציור נראים זקני הסנהדרין סומכים את ידיהם על 'פר העלם דבר של ציבור'. הקרבנות נקנים מכספי שנים עשר שבטי ישראל.
[1] להרחבה בנוגע לכל אחד מהם, יש לעיין בערך המתאים.
[2] משנה שקלים ד, א; רמב"ם הלכות שקלים ד, א.
[3] להרחבה בנוגע לכל אחד מהם, יש לעיין בערך המתאים.