עולת זב ועולת זבה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
עולת זב ועולת זבה: עולה מן העוף שמביא הזב לאחר שנטהר, וכן עולת זבה.
נאמר בתורה: "וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים... וטהר, וביום השמיני יקח לו שני תורים או שני בני יונה... ועשה אותם אחד חטאת ואחד עולה, וכיפר עליו הכהן לפני ה' מזובו"[1].
קרבן הזב: זב* שראה שלש ראיות[2] ופסק זובו, סופר שבעה ימים לטהרתו, וביום השמיני מביא שני תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת[3].
עולת זבה: נאמר בתורה לעניין טהרתה של הזבה*: "ואם טהרה מזובה - וספרה לה שבעה ימים ואחר תטהר. וביום השמיני תקח לה שתי תורים או שני בני יונה... ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עולה"[4]. התורים או בני היונה שמביאה הזבה נקראים בשם 'קינים'*.
בביאור דיני עולת הזבה ראה בערך עולת-העוף*, וראה גם בערך חטאת הזבה*.
[1] ויקרא טו, יג - טו.
[2] ועיין מגילה ח, א ורמב"ם מחוסרי כפרה ב, ו. שזב שראה שתי ראיות, אף על פי שהוא טמא שבעה ימים, אינו מביא קרבן. ועיין רמב"ם מחוסרי כפרה שם שזב שראה ראייה אחת אינו טמא טומאת זיבה אלא הרי הוא כבעל קרי, שטמא יום אחד. וע"ע זב.
[3] ויקרא טו, יג - טו.
[4] ויקרא טו, כח - ל.