עובד עבודה זרה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
עובד עבודה זרה: כהן שעבד עבודה זרה אסור לעבוד במקדש.
נאמר בנביא: "יען אשר ישרתו אותם לפני גילוליהם והיו לבית ישראל למכשול עוון, על כן נשאתי ידי עליהם... ולא יגשו אלי לכהן לי"[1]. מכאן למדו חכמים, שכהן ששירת לפני עבודה זרה – לא ישמש עוד במקדש[2].
כהן שנכשל בעבודה זרה: כהן שעבד עבודה זרה, או שהשתחווה לעבודה זרה, בין במזיד בין בשוגג, לא ישמש במקדש לעולם. כך גם אם נעשה כומר לעבודה זרה, או שהודה בה וקיבלה עליו כאלוה, אפילו חזר בתשובה שלמה לא יעבוד, ואם עבד – אין קרבנו "ריח ניחוח". אבל כהן ששחט בהמה לעבודה זרה בשוגג – לכתחילה לא יעבוד במקדש, ואם עבד – קרבנו ריח ניחוח[3].
באשר לכהן שעבד בבית שנעשה מחוץ למקדש, כדי להקריב בו קרבנות לשם שמים – עיין ערך 'בית חוניו'.
כהנים שנטמעו בגויים – 'מהם אקח לכהנים'
"וגם מהם אקח לכהנים ללויים אמר ה'" (רד"ק ישעיהו סו, כא): "כלומר, אפילו מאותם שהיו משוקעים בגוים באיים הרחוקים עד שלא נודע זכרם... ואפשר ששינו קצת מן הדת, אף על פי כן 'מהם אקח לכהנים ללויים'. אותם שהיו כבר ממשפחות כהונה ולויה, אקח אותם הכהנים להיות כהנים משרתים לפני... ובדברי רבותינו ז"ל: 'וגם מהם אקח'... כגון שנמכרו לעבדים ונשתכחו ונעשו גויים, אמר רבי אליעזר: 'וגם מהם אקח'".
כהנים שעבדו עבודה זרה – שלא מרצונם
בתמונה נראים עולים חדשים המגיעים ארצה באנית מעפילים בתקופת השואה, ובהם אנשים שנאלצו להסתתר במינזרים, על כגון אלה נאמר: "וגם מהם אקח לכהנים ולויים".
[1] יחזקאל מד, יב-יג.
[2] משנה במנחות קט, א ורש"י שם; רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ט הי"ג.
[3] משנה שם וגמרא שם קט, א-ב, וכרב ששת בכל מהמחלוקות שנחלק עם רב נחמן; רמב"ם שם.