פדר

פדר: חלב המוקרב על אש המערכה המזבח

הפדר מוזכר בתורה בפסוקים על הקרבת העולה[1], יחד עם הראש ובנפרד משאר נתחי הקרבן. מכאן למדו חז"ל, שהראש יחד עם הפדר קודמים לשאר חלקי הקרבן, ושבשעת הקרבת הראש והולכתו למזבח פורסים את הפדר על הראש מעל למקום השחיטה[2].

הפדר – זיהויו: אונקלוס מתרגם את הפדר – 'תרבא', כלומר – חלב. גם בדברי חז"ל מצאנו את המושג 'פדרים' ככינוי כללי לחלבי הבהמה, לצד ה'אברים', הבשר[3]. אך יש אומרים שהפדר האמור בתורה איננו כינוי לכלל החלבים, אלא רק לחלב שעל הקרב. חלב זה פרוס בגוף כעין יריעה, וניתן לפרוס אותו על בית השחיטה[4]. לאור האמור, יש מי שכתב, ששמו נובע מחילוף האותיות 'פדר', ותחילה נקרא –'פרד', על שם היותו מפריד בין אברי הבהמה[5]. מצינו גם פירוש אחר, שהפדר הוא כינוי לכלל גוף הבהמה מלבד הראש[6].

ה'פדר' - כמכסה למקום בית השחיטה

בציור נראה הכהן שזכה ליטול את הראש ואת הפדר של קרבן התמיד לראש המזבח. הכהנים נערכים בבית המטבחיים לעליה על המזבח. בציור נראה הכהן כשראש הבהמה בידו, כשהוא ממתין שיכסו את ראש הבהמה על ידי הפדר.

---

[1] ויקרא א, ח. שם יב. שם ח, כ.

[2] ספרא ויקרא, דיבורא דנדבה, פרק ו, ב. משנה, תמיד ד, ב - ג. חולין כז, א - ב. רמב"ם מעשה הקרבנות ו, ה; ושם יא.

[3] כגון במשנה תמיד ב, א, וראה תוספות יום טוב שם. ברכות כו, ב.

[4] רמב"ן ויקרא א, ח. פסיקתא זוטרתא, שם.

[5] רמב"ן שם.

[6] מובא באבן עזרא ויקרא א, ח בשם "רבים מחכמי הדור", ונחלק עליהם.