עשירית האיפה
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
עשירית האיפה: שיעור הסולת במנחות ובקרבן העומר.
המידה 'עשירית האיפה' נזכרת בקשר לכמות הסולת במנחות, כגון בקרבן תמיד, ככתוב: "ועשירית האיפה סולת למנחה"[1], וכן בקרבן העומר המובא בחג הפסח שמשקלו עשירית האיפה[2]. כן נזכרת 'עשירית האיפה' כשיעור לכמות המן שהניחו משה ואהרן בצנצנת לפני ה' למשמרת לדורות. בסיום פרשת המן נאמר: "והעומר עשירית האיפה הוא"[3]. לאור האמור, 'עשירית האיפה' היא מידת יבש, המשמשת למדידת כמות הסולת במנחות ככלל, וקרבן העומר בפרט[4].
שיעור האיפה: נאמר בספר יחזקאל: "האיפה והבת - תוכן אחד יהיה"[5], מכאן, שהאיפה שהיא מידת יבש ונזכרת לעניין הסולת, שווה בכמות למידת הנפח 'בת', המיוחדת למידת הלח. בפסוק אחר בספר יחזקאל נאמר: "מעשר הבת מן הכור"[6], כלומר, ה'בת' היא עשירית 'כור'. מאחר והכור הוא שלושים סאה, ממילא ה'בת' שהיא עשירית ממנו הרי היא שלש סאים. נמצא, שה'איפה' היא שלש סאים, ועשירית האיפה, שהיא גם מידת עומר – מכילה שלוש עשיריות הסאה.
עשירית האיפה - למנחת התמיד
בציור נראים הכהנים מוליכים את חלקי קרבן התמיד להקרבה על המזבח. כהן ראשון נושא יין לניסוך היין, וכהן שני נושא אחריו את עשירית האיפה סולת למנחה.
עשירית האיפה – במידות ימינו: בשיעור 'עשירית האיפה' בזמן הזה במידות הלח והיבש, נאמרו מידות שונות, להלן עיקר השיטות[7]:
א. רמב"ם: מידת הלח בליטר - 2,16. מידת היבש בקילוגרם – 1,44.
ב. ר' חיים נאה: מידת הלח - 2,49. מידת היבש – 1,666.
ג. חזון איש: מידת הלח - 4,32. במידת היבש 2,88.
מעולם המחשבה
עשירית האיפה בקרבנות המקדש – ללמד כי הכל מאת ה'
קיים קשר בין הבאת עשירית האיפה, שהיא עומר שעורים בחג הפסח במקדש, לבין המן שירד לישראל במדבר ארבעים שנה, כמובא בויקרא רבה כח, ג: "אמר הקב"ה למשה: לך אמור להם לישראל: כשהייתי נותן לכם את המן, הייתי נותן עומר לכל אחד ואחד מכם [ככתוב]: 'עומר לגולגולת'. ועכשיו, שאתם נותנים לי את העומר - אין לי אלא עומר אחד מכולכם". מאמר זה מלמד כיצד גומלים ישראל לקב"ה במנחה מועטת ודלה אחת בשנה, זאת, כגמול למן שירד להם במדבר ארבעים שנה. מצות העומר המובאת במקדש עם פריחת האביב, באה להוסיף אמונה ובטחון כי הכל מאת ה', וכדברי המדרש (ויקרא רבה כח, ה): "כיצד היה מניפו [את העומר]?... מוליך ומביא מעלה ומוריד... לפי שהעולם כולו שלו!"
קשר זה עולה גם מן העובדה, שמביאים ישראל עשירית האיפה בקרבן התמיד מדי יום ביומו. מדברי חז"ל עולה, שעומר זה בא להוסיף קשר וחיבור בין ישראל לאביהם שבשמים, כמובא ביומא (עו, א): "מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה?... משל למלך בשר ודם, שיש לו בן אחד, ופסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה – ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה. עמד ופסק מזונותיו בכל יום, והיה מקביל פני אביו כל יום. אף ישראל במדבר... נמצאו כולן מכוונים את ליבם לאביהן שבשמים". במיוחד בארץ ישראל, שם אדם חורש את אדמתו, זורע וקוצר כדי לספק את מזונו, ויש לחשוש שמא יתלה את בטחונו בכוחו ועוצם ידו, בא קרבן התמיד ובו עשירית האיפה, לומר: הנה הבאנו לפניך היום כתודה את עומר המן – עשירית האיפה - שזכינו לו במדבר. כך לומדים ישראל, כי תבואת הארץ, אף היא - כמו המן - בחסדי ה' ניתנת להם.
[1] במדבר כח, ה.
[2] מנחות עו, ב. רמב"ם תמידין ומוספין ז, יב.
[3] שמות טז, לו.
[4] עיין ערך עשרון.
[5] שם מה,יא.
[6] יחזקאל ה, יד.
[7] ספר 'מידות ושיעורי תורה', מאת חיים פ. בייניש, בטבלאות שבסוף הספר.