פעמונים

פעמונים: פעמוני זהב התלויים בשולי המעיל כהן גדול.

נאמר בתורה: "ועשית את מעיל האפוד... ועשית על שוליו רימוני... ופעמוני זהב בתוכם סביב. פעמון זהב ורימון פעמון זהב ורימון על שולי המעיל סביב"[1]. ומבואר בגמרא, שכל פעמון היה עשוי משני חלקים; 'זג' שהוא חלק חיצוני של הפעמון, ו'ענבל' - החלק הפנימי המכה על דופני ה'זג'[2].

סדר הפעמונים בשולי המעיל: לדעת רוב המפרשים הפעמונים היו בין הרימונים, כלומר, כל פעמון היה תלוי בין שני רימונים מצידיו לאורך שולי המעיל. כך גם כל רימון נמצא בין שני פעמונים[3]. ויש שכתבו שהפעמונים היו בתוך הרימונים, כלומר, שכל רימון היה חלול, כך היה אפשר לטמון בתוכו פעמון, ופעמון זה בלט החוצה וניתן לראותו כיצד הוא מונח בתוך הרימון[4]. סך כל הפעמונים היה שבעים ושנים, והיו תלויים על המעיל סביב, שלושים ושישה בצדו הקדמי ושלושים ושישה בצדו האחורי[5]. בטעם מצות עשיית הפעמונים אמרו חכמים שהמעיל היה מכפר על לשון הרע, זאת באמצעות הפעמונים - "יבוא דבר שבקול [המעיל, שפעמוניו משמיעים קול – רש"י שם] ויכפר על קול הרע [לשון הרע]"[6].

הפעמון והענבל בתוכו, כפי שנעשה במכון המקדש

---

[1] שמות כח, לא - לד.

[2] זבחים פח, ב. רש"י שמות שם לג.

[3] רש"י שמות שם לד. רשב"ם שם לג. רמב"ם כלי המקדש ט, ד. וכן משמע מתרגום אונקלוס (שם לג) שתרגם "בתוכם" – "ביניהון". יוסף בן מתתיהו מתאר אף הוא את המעיל כשיטה זו: "רימון קטן תלוי ויורד בין שני פעמונים, ופעמון קטן בין שני רימונים" (קדמוניות היהודים ג, ז, ד).

[4] רמב"ן שמות כח, לא. ועיין הרחבה בעניין זה ב"שערי היכל" לזבחים ח"ב, מערכה ריח, עמ' תשפ - תשפא.

[5] זבחים שם, וכחכמים, אבל רבי דוסא שם אומר משום רבי יהודה שהיו שלושים ושישה פעמונים, שמונה עשר בכל צד. רמב"ם כלי המקדש ט, ד. וראה שערי היכל שם עמ' תשעט.

[6] זבחים שם. וראה שערי היכל שם עמ' תשפא.