פקיעת איברים

פקיעת איברים: חלקי בהמה שהוקרבו על אש המערכה, ולאחר מכן נפלו מעל גבי המזבח.

נאמר בתורה: "היא העולה על מוקדה על המזבח"[1], מכאן למדו חכמים, שכמו שעולה שהיא ראויה למזבח - אם עלתה לא תרד, כך גם כל דבר שהוא ראוי למזבח - אם עלה לא ירד[2]. ומכאן, שאיברים שפקעו מחמת אש המערכה ונפלו לרצפת העזרה – יש להחזירם למזבח. כמו כן יש באברים שנפלו דין מעילה[3]. חובת החזרת האברים אל האש, תלויה במצב שריפתם, ובסוג האיברים. כמו כן תלוי הדבר בזמן שבו נפלטו מאש המערכה, וכדלהלן.

פקיעת איברים מעל גבי המזבח: איברים שפקעו מעל גבי המזבח, כלומר, האש פלטה אותם מכוח החום והשריפה, ונפלו לקרקע העזרה, נאמרו בהם שלש דרגות[4]: א. אם יש בהם ממש, דהיינו, הבשר קיים ועדיין יש בו לחלולחית מן הציר, השומן והדם, אזי יחזיר את האיברים למזבח. גם כשהשעה אחר חצות הלילה, עם זאת יחזירם, שנאמר: "היא העולה על מוקדה על המזבח - כל הלילה'[5]. ב. אולם במצב שהבשר נחרך ויבש[6], כלומר, נמצא במצב ביניים, בין מצב של בשר שיש בו ממשות – למצב של פחם, הדבר תלוי בזמן בו פקע: אם פקע מעל גבי המזבח קודם חצות לילה – יש להחזירו למזבח, ואם פקע לאחר חצות הלילה – אין להחזירו. ג. איברים שנתעכלו באש המערכה והפכו לפחם ואפר, ולאחר מכן פקעו מעל גבי המזבח - לא יחזירם[7].

פקיעת חלקי בהמה טפלים מעל גבי המזבח: נאמר בתורה: "ועשית עולותיך הבשר והדם"[8], מכאן למדו חז"ל, שדווקא הבשר והדם השייכים לגוף הבהמה יש להעלותם על המזבח במקרה שנפלו. מאידך, חלקים בבהמה שאינם בגדר בשר ודם, כגון: ציפורניים, שיער, צמר שבראשי הכבשים, שער זקן התיישים, עצמות הבהמה, גידיה, קרניה וטלפיה - אם פקעו ונפלו מעל גבי המזבח - אין מחזירים אותם, כי הם חלקים טפלים בבהמה[9]. כך גם הדין לגבי גחלת עץ שפקעה מעל גבי המזבח, שאין להחזירה על גבי המזבח[10].

אברים שפקעו – והחזרתם לאש המערכה

בציור נראות קרניים של בהמה שהובאה על גבי המזבח, ומחמת האש פקעו ונפלו על רצפת העזרה. הלכה היא, שאין מחזירים אותן לאש המערכה, שכן אין מחזירים אברים אלא אם הם בגדר 'הבשר והדם'.

---

[1] ויקרא ו, ב.

[2] זבחים פג, א.

[3] זבחים פו, א.

[4] ראה 'שערי היכל' לזבחים, מערכה ר"ח.

[5] ויקרא ו, ב.

[6] המושג 'שרירי' הנזכר בגמרא מוסבר בראשונים, כגון, רש"י, תוס' רי"ד, ריטב"א, ועוד, שעניינו - בשר יבש וקשה, אולם טרם הגיע למצב של פחם.

[7] זבחים שם. רמב"ם מעשה קרבנות ו, ג.

[8] דברים יב, כז.

[9] זבחים פו, א. רמב"ם מעשה קרבנות ו, ב.

[10] שם.