פקיע

פקיע: שיטת ענישה על ידי הממונה במקדש.

אחד הממונים במקדש נקרא 'בן בבי', אשר היה ממונה על ה'פקיע'[1]. שני פירושים נאמרו באשר לתפקידו.

האחד: ממונה זה היה אחראי להעניש אדם אשר לא מילא את תפקידו כהלכה במקדש. כגון, כש'איש הר הבית'*, היה מוצא את השומרים נרדמים על משמרתם, היה מלקה אותם ב'פקיע'[2]. כך גם כהן שהערים על ההגרלה בעת עריכת הפייס* היה אף הוא לוקה ב'פקיע'[3].

השני: יש מפרשים, הסוברים, כי ממונה זה היה אחראי על הכנת פתילות למנורה, וכן למנורות שבעזרת נשים בעת 'שמחת בית השואבה'[4]; כך מתואר בעניין הכנת הפתילות לשמחת בית השואבה: "מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם – מהם היו מפקיעים", כלומר, נוטלים מן הבגדים 'פקעת' של חוטים, בעת שהיו שהיו עושים את הפתילות מבגדי הכהונה הבלויים[5].

שוט להלקאה

בתמונה נראה שוט עתיק עשוי ידית עץ מצופה כסף. מן הידית יוצאת רצועת עור ארוכה להלקאה, וממנה מסתעפות רצועות עור דקות להכפלת המכה והכאב. מסיבה זו נקרא שוט זה 'פקיע', שכן מפקיעים את העור ומפצלים אותו לרצועות נוספות.

---

[1] משנה שקלים ה, א.

[2] ראה תשובת הגאונים הרכבי ש"ל; פירושי הרמב"ם, רא"ש ורע"ב לשקלים שם, וכן עולה מדברי הרמב"ם בהלכות כלי המקדש ז, ד; וראה עוד בעניין זה בספר 'שמירת המקדש' פרק יח. וראה ערך 'ענישה במקדש'.

[3] יומא כג, א; הרמב"ם בהלכותיו אינו מזכיר אולם ראה שו"ת הרמב"ם סימן קכו.

[4] דעה הנדחית בגמרא ביומא שם, אולם בירושלמי לשקלים שם זהו הפירוש המובא, וכן נוקט הראב"ד בהשגה כלי המקדש ז, א.

[5] משנה בסוכה דף נא, א.