פרום בגדים

פרום בגדים: כהן שבגדיו קרועים להלכותיו.

לאחר מיתת נדב ואביהוא ציווה משה לאהרן, לאלעזר ואיתמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו"[1]. בכך נאסר עליהם לנהוג אבלות באותה שעה. כמו כן, יש בכך איסור כללי על הכהן לקרוע את בגדיו ולהתהלך במקדש כשבגדיו קרועים[2].

איסור עבודה: יש מי שפירש, שמצות משה לאהרן ולבניו לא נאמרה אלא כהוראת שעה, אבל לדורות אין איסור פרימת בגדים בכהן הדיוט[3], אלא רק בכהן גדול, ורק בו נאמר, שאסור לו לעשות כן על מת: "את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום"[4]. עם זאת, כתבו ראשונים, שיש לאסור עבודה בכהן קרוע בגדים מסיבה אחרת, משום שהוא נחשב כמחוסר בגדים*, לאור האמור, לא רק שהוא חייב מיתה על עבודתו, אלא גם עבודתו פסולה[5]. להלכה כתבו הראשונים, שדינו של קרוע הבגדים שווה לדינו של פרוע-ראש*, זאת, על פי הפסוק הנ"ל. וכוונת הפסוק לומר: כשם שפרוע ראש שעבד חייב מיתה בידי שמים* ועבודתו כשרה ואינה מחוללת, כך גם כהן שעבד כשבגדיו פרומים, חייב מיתה ביד שמים, אך עבודתו כשרה[6].

כהן שבגדיו קרועים

בציור נראה כהן שכתונת הכהונה שלו נקרעה סמוך לצואר. כהן זה, אם עבד בעזרה חייב מיתה בידי שמים, ועבודתו פסולה. אף אם לא עבד, נאסר עליו להכנס לעזרה מן המזבח ולפנים, שכן מבזה בכך את העבודה ואת המקדש.

כהן בבגדים קרועים: כהן הלובש בגדי כהונה מקורעים פסול לעבודה, מפני שאין זה בגדר "לכבוד ולתפארת"[7]. כתבו הראשונים, שעצם כניסת כהן לפנים מן המזבח כשהוא קרוע בגדים עובר בכך על לאו של 'לא תפרומו' משום כבוד המקדש: "ואם נכנס מן המזבח ולפנים והוא... קרוע בגדים כדרך שקורעין על המתים, אף על פי שלא עבד עבודה - הרי זה לוקה. הואיל והוא ראוי לעבודה [שכן הוא לבוש בגדי כהונה] ונכנס בשעת העבודה מנוול ככה [ונמצאת העבודה מתבזית] והרי הוא מוזהר שלא יכנס"[8]. יש מי שכותב, שאיסור זה אינו אלא מדרבנן[9]. ויש מי שכותב, שאפילו ישראל קרוע בגדים אסור להיכנס לכל העזרה, מאחר שאין זה כבוד ומורא לבית הגדול והקדוש להיכנס אליו כך[10].

שיעור הקרע: לפי השיטה המחייבת מלקות על כניסה בבגד קרוע, שיעור הקרע הוא כמו בקריעה על המתים[11], כלומר – טפח[12].

הבדל בין קריעה לפרימה: באיסור זה מצינו גם לשון 'קריעה' וגם לשון 'פרימה', ונראה, לכאורה, שלהלכה מדובר באותו דבר[13]. עם זאת, מוצאים בדברי המפרשים, כי קיים הבדל במציאות בין לשון קריעה ללשון פרימה, וביארו בכמה אופנים: קריעה - היא באופן ישר לאורך, ופרימה - מן הצדדים בכיוונים שונים[14]. עוד פירשו - קריעה היא קרע אחד, ופרימה היא קרעים רבים[15]. פירוש אחר - קריעה היא בבגד עצמו, ופרימה היא בחוטי התפירה[16]. כן פירשו, קריעה היא בגוף הבגד ופרימה בשפת הבגד בבית הצואר[17].

---

[1] ויקרא י, ו.

[2] עיין ערך 'פסולי עבודה'.

[3] רשב"ם ויקרא שם.

[4] ויקרא כא, י. וברמב"ם ביאת מקדש א, י; כתב, שאסור לו לעולם לקרוע את בגדיו מאחר שהוא תמיד במקדש. אמנם, לשיטת תוספות בחגיגה יז, ב על פי הירושלמי, הכהן הגדול היה במקדש רק בשבתות ומועדים, ראה בערך 'כהן גדול'.

[5] רמב"ן בהשגה על ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה קסג.

[6] רמב"ם ביאת מקדש א, יד.

[7] שמות כח, ב; רש"י זבחים יח, ב; רמב"ם כלי המקדש ח, ד.

[8] רמב"ם ביאת המקדש א, יד.

[9] ראב"ד בהשגה שם; וכן כותב בספר החינוך מצוה קנ בשיטת הרמב"ן.

[10] רמב"ם שם א, יז.

[11] רמב"ם שם א, טו.

[12] מועד קטן כו, ב; רמב"ם אבל ח, ב; ספר החינוך קנ; שו"ע יו"ד שמ, ג.

[13] ראה לשון הרמב"ם ביאת המקדש ט, טו.

[14] פירוש המשנה לרמב"ם סוטה א, ה; וכן היא האפשרות השניה בפירוש הרע"ב שם.

[15] רע"ב שם, אפשרות ראשונה.

[16] רע"ב מכות ג, יב.

[17] מלבי"ם פרשת שמיני אות ל.