קושט

קושט: אחד מסממני הקטורת.

ה'קושט' הוא אחד מסממני הקטורת שלא נזכרו במפורש בתורה, אלא בדברי חז"ל[1]. מידת ה'קושט' מתוך כלל סממני הקטורת שהכינו במקדש לשנה שלמה, היא שנים עשר מנה[2].

זיהוי הקושט: בדברי הגאונים והראשונים מצינו, שזיהו את ה'קושט' עם ה'קידה'*, הנזכרת בתורה כאחד הסממנים שמהם עושים את שמן המשחה*[3]. באשר לזיהוי המדויק של הצמח, רבים מן המפרשים וכן החוקרים המאוחרים, נוטים לומר, שה'קושט' הוא צמח בושם, שעיקר גידולו בהודו, ושמו בערבית קסט[4]. שמו המדעי הוא קוסטוס (Costus speciosus)[5].

מעולם המחשבה

ה'קושט' - ומספר שנים עשר במקדש

המספר שנים עשר מופיע במקדש בצורות שונות, כגון: שנים אבני החושן, שנים עשר השמות באבני השוהם, שנים עשר דד לכיור, שנים עשר לחם הפנים, וכך גם שנים עשר מנה ב'קושט' שבקטורת. שכן, המקדש הוא צירוף של כלל ישראל הנכלל במספר שנים עשר השבטים. זה עניינו של הכהן הגדול הנושא את חושן המשפט על לבו "לזכרון לפני ה' תמיד"[6]. הקטורת היא שמעלה את 'ריח הנחוח' לפני ה' ומזכירה את שבטי ישראל לפני ה' לטובה. משום כך נבחר דווקא ה'קושט' שימנה שנים עשר מנה, שכן, ה'קושט' מציין את האמת, וכדברי החכם מכל אדם: "להודיעך קושט אמרי אמת"[7]. כעין זה מובא בתלמוד, שהיתה עיר בשם 'קושטא', שם חיו אנשים דוברי אמת בלבד[8]. זה, אפוא, עניינו של ה'קושט', שהוא מזכיר לפני ה' את כלל ישראל, השומרים את תורת האמת, שופטים את משפט האמת, ומייסדים בכך את העולם כולו העומד על האמת (אבות א, יח).

שורשי צמח הקושט

בתמונה נראים קני השורש של הצמח 'קושט' Costus speciosus)). שורשים אלה מוציאים ריח מיוחד בבישול או בהקטרה על גחלים.

---

[1] כריתות ו, א.

[2] כריתות שם. רמב"ם כלי המקדש ב, ג.

[3] רס"ג שמות ל, כד. רמב"ם כלי המקדש א, ג. וע"ע קידה, לדעות החולקות.

[4] רס"ג שם. רמב"ם כלי המקדש ב, ד. ובפיהמ"ש כריתות א, א. ועוקצין ג, ה.

[5] פרופ' זהר עמר, 'ספר הקטורת', עמ' 119.

[6] שמות כח, כט.

[7] משלי כב, כא.

[8] ראה סנהדרין צז, א.