קרבנות יחיד וקרבנות ציבור

קרבנות יחיד וקרבנות ציבור: קרבנות שמביא אדם יחיד, וקרבנות שמביא הציבור, כחובה או כנדבה.

מבוא: הקרבנות נחלקים לקרבנות יחיד ולקרבנות ציבור*. קרבנות יחיד - אלו קרבנות שאנשים יחידים מביאים אותם כקרבן למקדש. קרבנות ציבור, הם קרבנות שהציבור כולו מביא, והם באים מתרומת הלשכה*. אלה ואלה באים בחובה או בנדבה.

קרבנות הציבור: חובת בית הדין, הכהנים וישראל: הקרבנות הקרבים במקדש למיניהם באים כקרבנות יחידים. לעומת זאת, ארבעה קרבנות באים כקרבנות הציבור: עולות, חטאות, מנחות וזבחי שלמי ציבור. חובת קרבנות הציבור מוטלת בראש ובראשונה על בית הדין[1], ועל הכהנים[2], אך אם אלה יתרשלו בדבר, החובה מוטלת על כל ישראל שיש כח בידם לתקן את הדבר[3].

קרבנות הציבור והיחיד במקדש

בציור נראה כהן על המזבח, המביא קרבן תמיד של שחר. קרבן זה הוא 'קרבן ציבור' הבא מתרומת הלשכה, היינו, מתרומת 'מחצית השקל' שניתנה על ידי כל אדם מישראל לצורך הקרבת קרבנות התמיד והמוסף של השנה כולה. בציור מימין נראים אנשים המגיעים למקדש עם שחר כדי להקריב 'קרבן יחיד', הקרב לאחר ה'תמיד'. מקריבי קרבן אלה מביאים עולת נדבה, קרבן תודה, מנחה, או גם חטאת ואשם, וכד'.

קרבנות היחיד למיניהם: להלן רשימת קרבנות היחיד למיניהם. להרחבה באשר לכל קרבן וקרבן, עיין בערכים המיוחדים.

עולה*[4]: עולת נדר* או נדבה*, עולת ראייה*, עולת גר[5], עולת נזיר טהור, עולת נזיר טמא[6], עולת מצורע*, עולת זב ועולת זבה*, עולת יולדת*, איל כהן גדול ביום הכיפורים*, עולת ביכורים*.

חטאת*[7]: חטאת יחיד, חטאת עבודה זרה*, חטאת נשיא*, פר כהן משיח*, פר יום הכיפורים*, חטאת מצורע[8], חטאת נזיר טהור, חטאת נזיר טמא[9], חטאת זב וזבה[10], חטאת יולדת[11].

אשם*: אשם גזלות*, אשם מעילות*, אשם מצורע*, אשם נזיר*, אשם שפחה חרופה*, אשם תלוי*, אשם חסידים*.

שלמים*: שלמי נדר ונדבה*, שלמי הגר*, שלמי ביכורים*, איל נזיר*, שלמי שמחה*, חגיגה*, חגיגת ארבעה עשר*.

מנחה*: מנחת נדבה* - הבאה מכמה מינים: מנחת סולת*, מנחת מחבת*, מנחת מרחשת*, מנחת מאפה תנור*. וכן: מנחת חינוך*[12], מנחת חביתין*, מנחת חוטא*, מנחת סוטה*. מנחת נסכים* באה כמנחת יחיד.

תודה*: בכור בהמה טהורה*, מעשר בהמה*, קרבן פסח* - ובכלל זה פסח שני*[13].

קרבנות הציבור למיניהם: להלן רשימת קרבנות הציבור למיניהם. להרחבה באשר לכל קרבן וקרבן, עיין בערכים המיוחדים.

עולה – עולת תמיד*[14] עולות המוספים - בשבתות, בראשי חודשים ובמועדים[15], קיץ המזבח*, עולת העומר*, עולה הבאה בגלל שתי הלחם*.

חטאת – חטאת המוספים*, פר העלם דבר של ציבור*, שעירי עבודה זרה*, שעיר יום הכיפורים*.[16]

שלמים – זבחי שלמי ציבור*.

מנחה – עומר*, שתי הלחם*, לחם הפנים*. מנחת נסכים באה כמנחת ציבור.

קרבנות יחיד וקרבנות ציבור – והשינוי ביניהם: בקרבנות יחיד נוהג דין תמורה*, ובקרבנות ציבור אין נוהג דין תמורה[17]. קרבנות יחיד באים זכרים ונקבות, וקרבנות ציבור אינם באים אלא זכרים[18].

מדברי חז"ל

קרבן עני אהוב לפני ה' - מכל הקרבנות

במסכת מנחות קד, ב; קיימת הבחנה בדברי חז"ל, בין הקרבנות הרבים המובאים במקדש, שיש מהם שעושים נחת רוח מיוחדת לקב"ה, וכלשון חז"ל: "מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה 'נפש'? - אמר הקדוש ברוך הוא: מי דרכו להביא מנחה? – עני! מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני. אמר רבי יצחק: מה נשתנית מנחה, שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו? - משל למלך בשר ודם, שעשה לו אוהבו סעודה, ויודע בו שהוא עני, אמר לו: עשה לי מן חמשה מיני טיגון, כדי שאהנה ממך". מפרש רש"י: "חמישה מיני טיגון" כדלהלן: א. סולת, ב. מחבת, ג. מרחשת, ד. חלות, ה. רקיקין, שכן המושג "מנחת מאפה תנור" שבפסוק, עניינו, כל מנחת סולת שמוסיפים לה שמן ואופים אותה בתנור, נקראת - 'טיגון', וכדי להראות חיבה לעני, מאפשרת התורה לעני, להביא את מעט הסולת שלו בחמש צורות שונות.

---

[1] ספרי במדבר קמב.

[2] חינוך תא.

[3] חינוך שם.

[4] וע"ע עולת בהמה, עולת דל.

[5] ע"ע גר, קרבנות הגר.

[6] ע"ע קרבנות נזיר טהור, קרבנות נזיר טמא.

[7] וע"ע חטאת בהמה, חטאת העוף, חטאת הדל.

[8] עיין ערך 'מצורע'.

[9] ראה 'קרבנות נזיר'.

[10] ראה ערך 'זב'.

[11] ראה ערך 'יולדת וקרבנותיה'.

[12] וע"ע מנחת כהן.

[13] התודה היא סוג של 'שלמים'. רוב הקרבנות האמורים כאן מובאים ברמב"ם מעשה הקרבנות א, ו, מלבד קרבנות מנחה שלא הוזכרו שם, וכן מלבד כמה קרבנות המובאים כאן בפירוט יתר, והם נכללים באמור שם. שאר המקורות לכל הקרבנות האמורים כאן, מוזכרים בערכים הפרטיים המצוינים כאן.

[14] של שחר ושל בין הערביים.

[15] ע"ע מוספים.

[16] רמב"ם שם ה"ה.

[17] תמורה יד, א. רמב"ם תמורה א, יב.

[18] תמורה שם. רמב"ם מעשה הקרבנות א, טו.