רובד

רובד: שורת אבנים ברצפת העזרה ובכותלי המקדש.

במקומות שונים במשנה נזכרים 'רובדים' שהיו במקדש, כלומר, שורת מרצפות ברצפת העזרה. כמו כן נזכרים 'רובדים' בבית המוקד, דהיינו, יציעים ללינת זקני הכהונה. כן נזכר מושג זה באשר למעלות הכניסה להיכל ועוד.

בבית המוקד: "בית המוקד... היה מוקף רובדים של אבן, וזקני בית אב היו ישנים שם"[1]. רבים מן הפרשנים מסבירים, שהיו אלה כמין יציעים הקבועים בכתלים שבתוך הבית, ועליהן ישנים הזקנים[2]. יש מי שמבאר, שהרובדים הם מדרגות, ובאמצעות הרובדים הללו היו הזקנים נכנסים לחדרים שבעובי החומה, ושם היו ישנים[3].

ה'רבדים' בבית המוקד

בית המוקד היה מוקף רובדים של אבן, כלומר, יציעים שבהם היו זקני הכהונה לנים בלילה. פרחי הכהונה, לעומתם, היו לנים 'איש כסתו בארץ' על רצפת בית המוקד.

'רובד רביעי שבעזרה': האם הוא 'הרובד הרביעי שבהיכל'? נאמר במשנה: "שחטו וקיבל במזרק את דמו [הכוונה לכהן הגדול] ונתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל, כדי שלא יקרוש [הדם]. נטל [הכהן הגדול] מחתה, ועלה לראש המזבח, ופינה גחלים אילך ואילך, וחותה... וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה"[4]. בגמרא דנו בשאלה, כיצד יעמוד כהן וימרס את הדם כשהוא עומד ברובד הרביעי שבהיכל, והרי הוא צריך להתרחק משם, ככתוב: "וכל אדם לא יהיה באהל מועד", כלומר, על כל אדם להתרחק מן ההיכל בשעה שהכהן מקטיר את הקטורת? ומשיבה הגמרא, שהכוונה היא, שימרס כשהוא עומד ברובד רביעי בחוץ בסמוך להיכל[5]. יש מן המפרשים שחילקו בין שני המקומות, היינו, ה"רובד הרביעי שבהיכל", הכוונה היא, לשורת רצפות הנמצאת במרחק ארבע רצפות מזרחית להיכל[6]. לעומת זאת, הכהן היורד מן המזבח עם הגחלים, מניח את המחתה "על הרובד הרביעי שבעזרה", כשהכוונה היא, הרחק מן הרובד שעליו ממרס הכהן את הדם 'בין האולם ולמזבח', ומדובר ב'רובד' הסמוך לפתח עזרת הכהנים, היינו שער ניקנור[7]. לעומת זאת רבים מן הפרשנים מסבירים, שהכהן הגדול הניח את מחתת הגחלים שהוריד מן המזבח, באותו רובד רביעי הסמוך להיכל ושם אותה בצד הכהן הממרס[8]. עוד כתבו, שמקום זה הסמוך להיכל נקבע כדי למנוע קרישת הדם בהליכה מרובה, לו היו מרחיקים אותו מזרחה משם[9]. ויש שפירשו, שהיה הכהן הממרס את הדם ממתין כשהוא יושב על ה'רובד' הרביעי, כלומר, מדובר בספסל אבן, והותר לממרס לשבת שם, למרות שהישיבה אסורה בעזרה, שכן, צורך עבודה היא, במקום זה הניח כהן גדול את מחתת הגחלים, כדי לחפון שם את הקטורת, וליטול את מזרק הדם[10].

הרובד הרביעי שבעזרה

בציור נראה ה'רובד' הרביעי ברצפת עזרה, כלומר, שורת אבנים המרוחקת ארבע מרצפות ממעלות ההיכל. על מרצפת זו עומד הכהן הממרס את הדם במזרק. לידו נראית מחתת הגחלים שהוריד הכהן הגדול מן המזבח, ועתה, הוא חופן מלוא חופניו קטורת לקראת כניסתו לקודש הקדשים.

'רובד' במדרגות האולם: נאמר במשנה: "שתים עשרה מעלות היו שם [לפני פתח האולם] רום מעלה חצי אמה ושילחה אמה. אמה אמה [כל מדרגה] - ורובד שלש. ואמה אמה - ורובד שלש. והעליונה - אמה אמה ורובד ארבע"[11]. ופירשו פרשני המשנה, שהיו שם ארבע מערכות מדרגות, וכשהיה אדם עולה בכל מערכת שתי מדריגות, בהגיעו למדרגה השלישית מצא מדרגה רחבה של שלש אמות, והיא הנקראת 'רובד'. וכך בהמשך, כשהמעלה העליונה במערכת הרביעית רחבה ארבע אמות[12].

הרבדים על מעלות האולם

בתרשים נראות מדרגות ההיכל. מערכת המדרגות מחולקת לארבע מערכות – שלש מדרגות בכל מערכת. כל מערכת מסתיימת ב'רובד', כלומר משטח ישר ברוחב שלש אמות, ובאחרונה - ארבע אמות. לשיטה זו היה רווח מצומצם בין המדרגות למזבח, המקשה על תנועת הכהנים בעזרה.

תאי ההיכל: סביב להיכל היו שלוש קומות של תאים*, והמידות כתובות במשנה: "התחתונה חמש - ורובד שש, והאמצעית שש - ורובד שבע, והעליונה - שבע"[13]. פירוש הדברים, התא התחתון היה ברוחב חמש אמות, ומעליו נבנתה רובד - תקרה - ברוחב שש אמות. תקרה זו מהווה רצפה לתא שמעליה שהיה ברוחב שש אמות. על גבי התא האמצעי, היתה תקרה ברוחב שבע אמות, המהווה את רצפת התא העליון שרוחבו שבע אמות. ויש מי שסובר, כי תיאור זה מתאים רק לבית הראשון, אבל בבית השני כל התאים והרבדים היו ברוחב שש אמות[14].

מעולם ההלכה

רמב"ם: ה'רבדים' - נדבכים בולטים סביב כותלי ההיכל

לרמב"ם יש שיטה מיוחדת להסברת המושג 'רובד', השונה משאר הפרשנים, ולפירושו הדבר נותן צורה מיוחדת לכותל ההיכל השונה מן המקובל. זו לשונו: "שתים עשרה מעלות הללו [בכניסה לאולם]... שכותלי האולם היתה בנייתם כצורה זו; והוא - שאמה מגובה הכותל לכל ארכו [צורתה] - חלק ישר כמו כל כותל. ואחר כך - בנין בולט מן הכותל כעין כצוצרה [גזוזטרה] גובהו [של הרובד] שלש אמות. ואחר כך מרחיק עוד אמה ומבליט בניין - והוא הנקרא 'רובד'. וכך כל גובהו - אמה ורובד, אמה ורובד... פרט לכצוצרה העליונה [בסיום הכותל] שהיו בה ארבע אמות. וכך היה גם סביב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה"[15]. הסבר זה תמוה, שאינו מתיישב עם לשון המשנה הדנה בעניין המעלות. לפי הרמב"ם המשנה העוסקת בצורת המדרגות, עוברת לדון בכותל ההיכל בלי שהדבר נאמר במפורש. הרמב"ם לשיטתו מוסיף וכותב בעניין הרובדים הנזכרים בתאים: "ההיכל היה בניינו רחב... ויציעים היו מקיפין לבית כולו מסביב מבחוץ... ויציע התחתונה – חמש, ורובד על גבה – שש, ויציע אמצעית – שש, ורובד על גבה שבע... והיו השלש יציעים מקיפים לבית משלשה רוחותיו"[16]. הסבר זה של הרמב"ם בדבר הרובדים והיציעים, משנה מאד בכמה ענייני הלכה, וכגון, בעניין הכהן הממרס כותב הרמב"ם: "שוחט את הפר, ומקבל את דמו, ונותנו למי שהוא מנדנדו שלא יקרש, על הרובד הרביעי של היכל מבחוץ"[17]. כלומר, הכהן עומד על הרובד הרביעי שבכותל ההיכל. הדבר תמוה, שיעמוד הכהן הממרס על כותל ההיכל בגובה שש עשרה אמה. עוד כתב שם: "ונוטל את המחתה וחותה בה אש מעל המזבח... ויורד ומניחה על הרובד שבעזרה", כלומר, היה גם "רובד בעזרה", ולא פירש היכן היה רובד זה. ובדוחק ניתן לומר, שיש לשיטתו רובדים בכותל ההיכל, ויש גם רובדים ברצפת ההיכל. שם ברובד שבעזרה - מחוץ להיכל - עומד הממרס, ושם מניח הכהן הגדול את הגחלים, אך אין הדבר מתיישב בלשון[18].

ה'רבדים' לפי שיטת הרמב"ם

בתמונה נראים ה'רבדים' לפי שיטת הרמב"ם. לשיטה זו אין מדובר ברבדים במדרגות ההיכל, אלא בכותלי ההיכל; אמה של אבן שוקעת, לעומת 'רובד' בגובה שלש אמות הבולט כלפי חוץ. לשיטתו, נותר מקום רחב ברצפת העזרה, דבר המאפשר תנועה חופשית של הכהנים בעזרה, כמו כן, הקפת המזבח בלולב וערבה בחג הסוכות.

---

[1] תמיד א, א; מידות א, ח.

[2] ראב"ד, רא"ש ורבינו גרשום לתמיד כה, ב.

[3] מפרש לתמיד כה, ב ד"ה וזקני.

[4] יומא ד, ג.

[5] יומא מג, ב.

[6] רש"י שם, מג, ב. וברטנורא שם.

[7] רבינו יהונתן על הרי"ף, לפי דפי הש"ס מג, ב. ושם דף ס, א. וכן דעת המאירי שם מג, ב.

[8] ברטנורא, תוספות יום טוב על פי הירושלמי.

[9] תפארת ישראל יומא ד, ג. ויש אומרים שהממרס היה עומד באולם עצמו ברובד הרביעי, וזה מה שנאמר "ברובד רביעי שבהיכל", והותר לו לעמוד שם, כיון שהאולם אינו קדוש כקדושת היכל, הריטב"א, יומא מג, ב; עיין שם.

[10] פסקי רי"ד יומא מג, ב.

[11] מידות ג, ו.

[12] ברטנורא ותפארת ישראל.

[13] מידות ד, ד; וכפי שמבארים רע"ב ותפא"י.

[14] תוספות בבא בתרא סא, א ד"ה והתא.

[15] פירוש המשנה לרמב"ם מידות ג, ו; בית הבחירה ד, ט.

[16] בית הבחירה ד, ט.

[17] רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, א.

[18] פירוש המושג 'רובדים' לשיטה זו, משנה גם את הסבר המושג האמור בבית המוקד, ואכמ"ל.