top of page

שריפת פסולי המוקדשים

  • תמונת הסופר/ת: יוסי ורדי
    יוסי ורדי
  • 10 בפבר׳ 2022
  • זמן קריאה 2 דקות

שריפת פסולי המוקדשים: מצוה לשרוף קדשים שנפסלו להקרבה בבית הדשן.

מצות עשה לשרוף קדשים שנטמאו[1], שנאמר: "והבשר אשר יגע בכל טמא לא ייאכל, באש יישרף"[2]. כמו כן מצות עשה לשרוף בשר קדשים שנותר[3] לאחר זמן אכילתו, שנאמר: "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי – באש יישרף"[4]. ובכלל הנותר – הפיגול* ושאר פסולי-המוקדשים*, שכולם נשרפים[5], והלכה זו נמסרה לחכמים בקבלה[6].

דיני השריפה: כל קרבן שפסולו בגופו, היינו בגוף בשר הקרבן, כגון, שנטמא הבשר בשרץ מת, או שיצא חוץ למקומו – יישרף מיד. לא כן קרבן שפסולו מחמת דבר אחר, כגון, קרבן שנפסל דמו או שנפסלו בעליו – אינו נשרף מיד, אלא תעובר צורתו תחילה, היינו שישהו אותו עד שייפסל בלינה, ורק אחר כך יצא לבית השרפה ויישרף[7]. הלכה היא, שאפר הפסולים הנשרפים – מותר בהנאה[8].

קדשים שנקברים: יש קדשים שאינם נשרפים אלא נקברים, כגון קדשים שמתו, בין אם הם קדשי מזבח, ובין אם הם קדשי בדק הבית[9]. בהמת קדשים שהפילה נפל או שליה, אף אלו נקברים[10]. פסולים שדינם שריפה – אין קוברים אותם, ואלה שדינם קבורה – אין שורפים אותם[11].

מקום השריפה: בשר קדשי קדשים שנטמא בעזרה – שורפים אותו בבית הדשן* שבעזרה, נטמא מחוץ לעזרה – שורפים אותו בבית הדשן מחוץ לעזרה[12]. ובשר קדשים קלים שנפסל, כגון שנעשה נותר – שורפים אותו בבית הדשן שבחוץ. אם נפסל כולו או רובו – רשאים הבעלים לשורפו בהר הבית, בעצי המערכה שיינתנו מן המקדש. לעומת זאת, אם נפסל מיעוטו, או אם נותר לאחר זמנו – שורפים אותו הבעלים בירושלים, בחצרותיהם או על גגותיהם, בעצים שלהם[13].


קרבן שנפסל בעזרה - שריפתו בעזרה

בציור נראה קרבן שנטמא בעזרה ונפסל להקרבה. הלכה היא, שהקרבן נשרף בעזרה בעצי המערכה.

 

[1] ע"ע טמא בקרבן.

[2] ויקרא ז, יט.

[3] ע"ע נותר.

[4] ויקרא שם יז. וראה גם ויקרא יט, ו.

[5] פסחים פב, ב. רמב"ם פסולי המוקדשין יט, א.

[6] פסחים שם: "כל פסולו בקודש בשרפה, לא שנא קדשים קלים ולא שני קדשי קדשים – גמרא גמירי לה".

[7] תוספתא פסחים ו, ו. פסחים לד, ב. שם פב, ב. רמב"ם קרבן פסח ד, ג. וראה רמב"ם פסולי המוקדשין יט, ב, שכתב אחרת, שכל שפסולו מספק תעבור צורתו ויישרף. וראה אריכות דברים בביאור הלכה זו ב"שערי היכל " לפסחים מערכה קטו, וראה שם שיטות אחרות בביאור המושג "עיבור צורה".

[8] תמורה לד, א. רמב"ם שם יג.

[9] משנה בתמורה לב, א, וכתנא קמא. רמב"ם פסולי המוקדשין ט, יא.

[10] משנה בתמורה לג, ב. רמב"ם שם.

[11] משנה בתמורה לד, א וכתנא קמא. רמב"ם שם יד.

[12] משנה שקלים ח, ו - ז, וכרבי עקיבא. רמב"ם שם ו.

[13] משנה פסחים פא, ב, ורמב"ם שם ז.


פוסטים אחרונים

הצג הכול
שבועת ביטוי

שבועת ביטוי: אדם שנשבע אודות מעשה שעשה, או עתיד לעשות - ונמצא משקר, אם היתה השבועה בשוגג, מתחייב בקרבן עולה ויורד. נאמר בתורה: "נפש כי...

 
 
 

האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) 

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש
bottom of page