שער נשים

שער נשים: אחד מן השערים בחומה הצפונית של העזרה אשר שימש לכניסת נשים לעזרה.

המשנה מונה את השערים בחומה הצפונית של העזרה בסדר דלהלן: "בצפון... שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר"[1]. גובהו עשרים אמה ורוחבו עשר אמות, ודלתותיו מצופות זהב[2].

מקור השם: לדעת כמה מן הפרשנים שער הנשים נקרא בשם זה, לפי הדעה בגמרא[3] האומרת, שנשים סומכות את ידיהן על ראש הקרבן[4]. יש מן הראשונים שפירש שדרך שער זה יוצאות הנשים לעזרת נשים* וממנה[5].

'שער הנשים' ותפקידו: חכמים קבעו בעזרה שער מיוחד לכניסת נשים לצרכי עבודה, תפילה וקרבנות המיוחדים להן, זאת, לנשים המביאות קרבן ונכנסות לתוך העזרה, לקיום ההלכה הנוהגת בכל אדם מישראל שצריך לעמוד על קרבנו[6]. לאור האמור, אשה המביאה קרבנות, כגון: קרבן תודה, נדבה, עולה, שלמים, קרבן נזירות וכד', צריכה לעמוד על קרבנה בעת שהכהנים מקריבים את הקרבן. שער זה שימש גם כשער כניסה בעת הקרבת קרבן פסח, שכן, האשה חייבת להביא קרבן פסח ולשחטו - כאיש, אלא אם כן אדם אחר במשפחה נכנס לעזרה ויקריב קרבן פסח עבורה. הנשים ליוו את קרבנן בתפילה, בהשתחויה ובהודיה לה' על חסדיו וכפי שנהגה חנה בעת שהביאה את שמואל למשכן שילה: "ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותביאהו בית ה' שילו... ותאמר... אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה'"[7]. ואמרו חכמים: "חנה לא נפקדה אלא בזכות השתחויה, שנאמר: 'וישתחו שם לה'"[8].

שער הנשים – לתפילה להודיה ולעמידה על הקרבן

בציור נראה שער הנשים, דרכו נכנסות נשים לעזרה, לעמוד על קרבנן, לתפילה על חולה וכד'. כך גם לצורך וידוי על חטא, וחזרה בתשובה, וכן להודיה לה' על לידה ושמחה במשפחה. בציור נראית אמא המביאה את ילדה החולה כדי להתפלל לרפואתו. כן נראית אשה בהשתחוויתה, כשבאה להודות לה' על רפואתה ממחלתה.

---

[1] מידות ב, ו. שקלים ו, ג.

[2] משנה מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[3] עירובין צו, ב.

[4] רא"ש מידות ב, ו. ברטנורא שם.

[5] ראבי"ה הובא בתוי"ט למידות ב, ו. ועיין מה שהקשה התפארת ישראל שם אות עח.

[6] ראה תענית כו, א; "היאך קרבנו של אדם קרב - והוא אינו עומד עליו".

[7] שמואל א' א, כד.

[8] בראשית רבה נו.