שער יכניה

שער יכניה: אחד משערי העזרה הצפוניים.

שער יכניה מקומו בצפון העזרה, ונקרא על שם אחד ממלכי יהודה, בגלל זכויותיו.

'שער יכניה' ושינוי השם ל'שער הניצוץ': המשנה מונה את שערי העזרה בסדר דלהלן: "בצפון - סמוכים למערב: שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר. ולמה נקרא שמו 'שער יכניה'? שבו יצא יכניה בגלותו"[1]. מאידך מצינו משנה אחרת המונה את השערים בצפון העזרה, ושם לא נזכר שמו של שער זה: "שבצפון –'שער הניצוץ' - וכמין אכסדרה היה, ועלייה בנויה על גביו, שהכהנים שומרים מלמעלן והלויים מלמטן. ופתח היה לו לחיל. שני לו - שער הקרבן, שלישי לו - בית המוקד"[2]. וכתבו מפרשי המשנה, ששער יכניה הוא 'שער הניצוץ' שהרי מונה את השערים בצפון ממערב למזרח, "רק שבתחילה היה נקרא שער יכניה, ואחר כך ייחדוהו לקיום האש, ולכן קראוהו 'שער הניצוץ'"[3].

מקור השם: קריאת שם השער על שמו של יכניה, נעשתה מתוך הערכה למסירותו עבור עם ישראל, כמובא בדברי חז"ל: "בשעה שעלה נבוכדנצר על ירושלים, בא וישב לו בדפני של אנטוכיה. יצאה סנהדרין גדולה לקראתו, ואמרה לו: הגיע זמן הבית הזה ליחרב? אמר להן: אותו שהמלכתי עליכם [יכניה] תנוהו לי ואני הולך לי. באו ואמרו ליהויכין מלך יהודה: נבוכדנצר מבקש אותך. כיון ששמע מהן כך, נטל מפתחות של בית המקדש, עלה לגגו של היכל; אמר לפניו: רבונו של עולם! לשעבר היינו נאמנין לך, והיו מפתחותיך מסורין לנו, עכשיו שאין אנו נאמנין - הרי מפתחותיך מסורין לך!... ראה כמין יד נוטלתן מידו דרך שער זה"[4]. משום כך זכה יכניה שנקרא שער זה על שמו, שכן, בגלל מסירותו עמד המקדש עוד אחת עשרה שנים אחר יציאתו לגלות.

יכניה נכנע לדרישת נבוכדנאצר ויוצא משער יכניה במקדש לגלות

בציור נראים מלכים המביעים כניעה בפני מלכי בבל, כשהם נושאים על כתפיהם מנחה לרצות את המלך. גם יכניה יצא מירושלים עם חכמי ירושלים, אשר יצאו עמו לגלות. כמובא במגילת אסתר ב, ה: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי... אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל".

---

[1] מידות ב, ו; שקלים ו, ג.

[2] מידות א, ה.

[3] תפארת ישראל - יכין מידות ב, ו.

[4] ירושלמי שקלים ו, ב.