תדיר
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
תדיר: קרבן שהקרבתו שכיחה - יש להקדים את הקרבתו לקרבנות אחרים.
הלכה כללית בתורה קובעת: "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם". הלכה זו מקורה בהלכות הקרבנות, עליהם נאמר: "מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד - תעשו את אלה"[1], כלומר, יש להקדים את עולת התמיד ורק לאחריה להקריב את קרבן מוסף. מסיבה זו קרבנות המוסף מוקרבים על פי סדר תדירותם, וכגון, מוסף של שבת מקריבים קודם למוסף של ראש חודש, וזה של ראש חודש מוקרב קודם למוסף של ראש השנה[2].
הגדרת 'תדיר': הכלל הקובע את התדירות תלוי בשאלה - האם יש חיוב מן התורה להביא את הקרבן בזמן קבוע ולעתים קרובות. כגון, בדוגמה לעיל, שקרבן השבת קבוע ותכוף ביחס לקרבן ראש חודש. לעומת זאת, קרבן שהתורה לא קבעה לו תאריך מסוים בשנה, אלא שהקרבתו נפוצה יותר, כגון קרבן שלמים, שהוא נפוץ על ידי נדרים ונדבות שמעלים ישראל לירושלים, לעומת חטאת ואשם שהם מועטים, קרבן שלמים זה איננו בגדר 'תדיר'. במקרה זה ניתן להקריב חטאת לפני השלמים, במיוחד לאור העובדה שלקרבן השני יש עדיפות בקדושתו[3].
מהלכות קרבן תדיר ושאינו תדיר: כאשר הקרבן התדיר עדיין אינו לפנינו, אך ידוע שהוא עתיד להגיע בזמן הקרוב, יש אומרים שמותר להקריב את הקרבן שאינו תדיר[4]. כאשר מקריבים קרבן תדיר תחילה, אין חובה לזרז את הקרבתו לפני הקרבן שאינו תדיר, אלא ניתן לעשות את שניהם בבת אחת, ובלבד שהקרבן שאינו תדיר לא יקדם לתדיר[5]. בדיעבד, אם הקדימו ושחטו את הקרבן שאינו תדיר, יש להמשיך להקריבו ברציפות, ואין צורך לחכות ולמרס בדמו עד שישחטו את הקרבן התדיר[6]. כאשר כנגד הקרבן התדיר עומד קרבן שעדיף ממנו בקדושתו - יקריב איזה שירצה[7]. בכל הפרטים הללו, דין קדימת התדיר קל יותר בהשוואה לדין שקרבן התמיד קודם לכל הקרבנות[8].

תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם
בציור נראים שולחנות במקדש בסמוך לכבש המזבח ועליהם מונחים אברי קרבנות. על השלחן מימין מונחים אברי תמיד של שחר, אשר טרם העלו אותם על גבי המזבח. על השלחן משמאל מונחים אברי קרבן מוסף של שבת, שנשחט זה עתה. הלכה היא, שיש להקדים את הקרבת אברי תמיד של שחר ולהביאם תחילה אל אש המערכה, ורק לאחר מכן להקריב את אברי קרבן המוסף.
[1] במדבר כח, כג.
[2] משנה, זבחים י, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, ב.
[3] זבחים צא, א, ראה שערי היכל מערכה רכא.
[4] שפת אמת זבחים פט, א. במקדש דוד (סי' ט, א) חולק בדין זה.
[5] מקדש דוד, שם.
[6] זבחים צא, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, ג.
[7] רמב"ם תמידין ומוספין ט, ב. בגמרא בזבחים צא, א נשאר דין זה בספק.
[8] הרחבה ב'שערי היכל' על מסכת זבחים, מערכה רכא.