תפילת כהן גדול ביום הכיפורים
- יוסי ורדי
- 10 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
תפילת כהן גדול ביום הכיפורים: תפילת הכהן הגדול על עם ישראל ביום הכיפורים.
מצינו במשנה, שביום הכיפורים היה כהן גדול - "מתפלל תפלה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו שלא להבעית את ישראל"[1]. כלומר, ביציאתו של הכהן הגדול מבית קדשי הקדשים, אחר שהקטיר את הקטורת בין בדי ארון הברית*, והבית התמלא עשן, יצא להיכל* ועמד כשפניו כלפי קדש הקדשים. שם היה הכהן הגדול מתפלל תפילה קצרה בלבד, כדי שלא לעורר חרדה בעם, שמא מת הכהן בקדש הקדשים[2].
תוכן התפילה בתלמוד בבלי: בגמרא מבואר שכך היה מתפלל: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שאם תהיה שנה זו שחונה [בחורף עם זאת] תהא גשומה. ולא יסור שבט [ומלכות] מיהודה. ולא יהיו עמך בית ישראל צריכים זה לזה לפרנסה. ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"[3]. ופירשו הראשונים: שאם נגזרה על שנה זו להיות שחונה וחמה - תהא גשומה, ומזג האויר יהיה ממוצע, שכן זוהי טובת האדם והבהמה לבריאותם. עוד התפלל, שיתמיד שלטון האמת והצדק, וזוהי תכלית הכל. ויצליח בכל עבודות האדם הפרטי עיסוקיו ומסחרו, כדי שלא יצטרך לשאול ולבקש מזולתו. ואחר כך מתפלל שירדו גשמים בעיתם[4]. בעניין מזג האויר כתבו ראשונים: "כשהאויר שוה במזגו יבריא גופות בני אדם החולים, ויתמיד בריאות הבריאים, והברכה הראשונה הוא: 'והסיר ד' ממך כל חולי'", כלומר, מניעת המחלה היא התרופה הגדולה ביותר[5].
תפילת כהן גדול ביום הכיפורים בהיכל
בציור נראה כהן גדול כשהוא עומד מול הפרוכת
ב'בית החיצון', כלומר בהיכל,
ומתפלל תפילה קצרה כדי לא להבעית את העם.
לפי כמה מן המקורות התפלל תחילה גם בתוך קדש הקדשים בעת הקטרת הקטורת,
עד שהתכסה הארון בענן הקטורת.
תוכן התפילה בירושלמי: "יהי רצון מלפניך... שלא תצא עלינו גלות, לא ביום הזה ולא בשנה הזאת, ואם יצאה עלינו גלות ביום הזה או בשנה הזאת - תהא גלותינו למקום של תורה. יהי רצון מלפניך... שלא ייצא עלינו חסרון, לא ביום הזה ולא בשנה הזאת, ואם ייצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת - יהא חסרונינו בחסרון של מצוות. יהי רצון מלפניך... שתהא השנה הזאת שנת זול, שנת שובע, שנת משא ומתן, שנת - גשומה ושחונה וטלולה[6]. ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו. ואל תפנה לתפילת יוצאי דרכים... ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו. ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון... שלא יעשו בתיהן קבריהן"[7].
תפילת כהן גדול בעומדו בקדש הקדשים: יש מן האחרונים שכתב, שהכהן הגדול היה מתפלל בהיכל ולא בקדש הקדשים, שכן, אין ראוי לבקש בקשות גשמיות במקום קדשי הקדשים[8]. אולם מצינו גם תפילות בתוך קודש הקדשים, כגון זו של רבי ישמעאל בן אלישע: "פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים [ביום הכיפורים] וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות, שהוא יושב על כסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונענע לי בראשו"[9]. תפילה אחרת מצינו, שנאמרת על ידי כהן גדול בקודש הקדשים, ונאמרה להצלת ישראל משפיכות דמים ושאר עבירות, כמובא בתרגום יונתן: "ויצילו העדה את ההורג מיד גואל הדם, וישב בעיר מקלטו עד זמן שימות הכהן הגדול שמשח אותו הגדול בשמן המשחה. זאת למה? - בשביל שלא התפלל כהן גדול ביום הכיפורים בקדש הקדשים על שלש עבירות קשות שלא יכשלו עם בית ישראל: בעבודה זרה, ובגילוי עריות ובשפיכות דם נקי. והיה בידיו לבטלם בתפילתו - ולא התפלל, בשביל כן נענש למות בשנה ההיא"[10]. לאור האמור, יש לומר, כי שתי תפילות היו לכהן הגדול: האחת - בקודש הקדשים. שכן היה צריך להמתין עד שהעשן יכסה את הכפורת, וכמבואר במדרש: "'אשכול הכופר': שמכפרת עוונות של ישראל. אמר רבי יצחק: 'אשכול' - שהיתה מתמרת ועולה עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת כאשכול הכופר, המכפרת עונותיהם של ישראל [ככתוב]: 'וכסה ענן הקטרת את הכפורת'"[11]. ומאחר, שהתקרה היתה גבוהה ארבעים אמה, נותר זמן לתפילה עד שהתכסה הארון בעשן. אלו הן התפילות שנאמרו בקדש הקדשים. תפילה שניה היתה, כשיצא הכהן אל ההיכל, שם היתה התפילה קצרה כדי לא להבעית את ישראל.
מעשה שהיה
"מעשה בכהן גדול אחד שהאריך בתפלתו, ונמנו אחיו הכהנים ליכנס אחריו. התחילו הם נכנסין והוא יוצא. אמרו לו: מפני מה הארכת בתפלתך? אמר להם: קשה בעיניכם שהתפללתי עליכם, ועל בית המקדש שלא יחרב?! - אמרו לו: אל תהי רגיל לעשות כן, שהרי שנינו: 'לא היה מאריך בתפלתו', כדי שלא להבעית את ישראל" (בבלי יומא נג, ב). בירושלמי הוסיפו (יומא ה, ב): "שמעון הצדיק היה".
[1] יומא פרק ה, א.
[3] יומא נג, ב.
[4] רמב"ם פירוש המשנה ה, א.
[5] מאירי יומא נג.
[6] לפי הירושלמי היה מתפלל שכך תהיה השנה שחונה וחמה, ובנוסף ירד גשם, כי שניהם כאחד טובים.
[7] ירושלמי יומא ה, ב.
[8] משנה יומא ה, א. תפארת ישראל אות כא.
[9] ברכות ז, א.
[10] תרגום יונתן במדבר לה, כה.
[11] שיר השירים רבה פרשה א.